top of page

הגבלה בלתי חוקית של מחאה על ידי המשטרה

  • 10 במאי
  • זמן קריאה 2 דקות
אילוסטרציה. צילום: "תיעוד מחאה" בווטסאפ
אילוסטרציה. צילום: "תיעוד מחאה" בווטסאפ

בהפגנה שקטה שנערכה בצומת כרכור ב־11.4.2026 נגד המלחמה ובעד שתי מדינות לשני עמים, שוטר החרים ושבר שלט שנשא מפגין, אזק אותו, הודיע לו שהוא עצור בשל “הסתה” ואיים עליו באלימות פיזית. בהמשך אזק השוטר עוד שלושה מפגינים, ואף התגאה בכך בפני השוטרים האחרים ואמר שבכך מילא את המכסה שלו לאותו הערב. למחרת, כשהגיע המפגין לתחנת המשטרה וביקש לברר את שמו של השוטר כדי להגיש תלונה, נאמר לו שלא מדובר בשוטר אלא במתנדב.


ב־19.4.2026 פנינו לבכירים במשטרה בדרישה לחקור את התנהלות השוטרים בהפגנה. עו"ד עדן גלעד, רכזת חופש המחאה, ציינה כי התנהלות כזו פוגעת בחופש הביטוי והמחאה, בכבוד האדם ובביטחון האישי. החרמת שלטים, עיכוב ומעצר ללא עילה ואיזוק מפגינים במקום ציבורי יוצרים אפקט מצנן ומסמנים למוחים כי מימוש זכותם עלול להסתיים בהשפלה, פחד ופגיעה בחירותם. היא הזכירה כי המשטרה אינה רשאית להתערב בתוכן המחאה רק מפני שמדובר בעמדה פוליטית שאינה נוחה לה, וכי אסור לשוטרים להחרים שלטים, לעכב, לעצור או לאזוק מפגינים ללא עילה חוקית. כאשר הדבר נעשה בהפגנה שקטה, ללא הפרעה לסדר הציבורי, הפגיעה חמורה במיוחד. אם המעשים אכן בוצעו בידי מתנדב משמר אזרחי, הדבר מעלה בעיה נוספת, שכן מתנדבים אינם מוסמכים לעסוק בשיטור הפגנות. דרשנו לחקור את האירוע ולחדד לשוטרי מחוז חוף את הנהלים בדבר חופש הביטוי והמחאה.


בתשובתה מ-30.4.2026 טענה המשטרה כי היא מכבדת את חופש הביטוי והזכות להפגין, אך במקרה הזה ההפגנה התקיימה בצומת מרכזי, חסמה תנועה וסיכנה את המפגינים והציבור. המשטרה בחרה בתשובתה להאשים את המפגין, ולטעון שהעובדה שעמד בסמוך לנהגים שנעצרו ברמזור, ולא במוקד ההתקהלות המרכזי של המחאה, עלולה הייתה לגרום ל"התלקחות" של השטח. עוד טענה המשטרה שהמפגין עוכב ולא נעצר, לא נאזק, ושלא נמצא תיעוד להחרמת השלט או לאיומים של השוטר.


ב-10.5.2026 פנינו ליועצת המשפטית לממשלה. טענו כי תשובת המשטרה משקפת פרשנות מופרכת לרף הנדרש לשם הגבלת חופש המחאה של מפגינים, העומדת בניגוד לפסיקה, להנחיות היועצת המשפטית לממשלה ולהנחיות המשטרה עצמה. עו"ד עדן גלעד הזכירה כי בהינתן חשיבותן הרבה של חופש הביטוי והזכות למחאה, בתי המשפט קבעו כי שההמשטרה רשאית להגביל אותן רק כאשר מתקיימת ודאות קרובה לפגיעה קשה ורצינית בסדר הציבורי או בשלום הציבור, ורק במידה הנדרשת על מנת למנוע פגיעה כזו. היא טענה כי בהפגנה בצומת כרכור המצב היה רחוק מכך – המפגין ביטא את עמדתו הפוליטית כשהוא עובר במעבר חציה באור ירוק, ללא הפרת סדר או הפרעה לתנועה. היא טענה שגם גם לו התעורר חשש מפני תגובה אלימה מהנהגים ברמזור, הרי שתפקידה של המשטרה הוא למנוע או לעצור אלימות כזו, ולא לפגוע בחופש המחאה של המפגינים. עו"ד גלעד עמדה גם על החשיבות בקיום מחאה במקום שבו היא יכולה להישמע ולהיראות לעוברים והשבים, ועל החשיבות שבהגנה על חופש המחאה גם בעת מלחמה וגם כאשר מדובר בתכנים מקוממים ושנויים במחלוקת




קישורים:



 
 
bottom of page