לבטל את החוק הכופה דיונים בהיוועדות חזותית על כלואים המוגדרים "ביטחוניים"

ב-2.7.2026 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נגד ההסדר בחוק "קיום דיונים בהיוועדות חזותית", שנכנס לתוקף בפברואר 2026. ההסדר כופה את קיומם של מרבית הדיונים בעניינם של אסירים ועצורים המוגדרים "ביטחוניים" באמצעות היוועדות חזותית (וידאו), במקום בנוכחותם הפיזית באולם בית המשפט.

בעתירה נטען כי ההסדר בחוק הוא גורף, מפלה ובלתי חוקתי, ופוגע פגיעה קשה בזכות להליך הוגן, בכבוד האדם, בחירות ובשוויון. ההסדר שולל מקבוצה רחבה של אסירים ועצורים – בהם חשודים, נאשמים, מורשעים ועצורים מנהליים – את זכות היסוד להיות נוכחים בדיונים בעניינם, ובכך פוגע באופן ממשי ביכולת לנהל הליך הוגן: הוא מקשה על התקשורת עם עורך הדין, מצמצם את האפשרות של השופט להתרשם באופן בלתי אמצעי מהכלוא, ופוגע בתחושת ההוגנות של ההליך. פגיעה זו חמורה במיוחד נוכח תנאי הכליאה של אסירים ועצורים המוגדרים "ביטחוניים" מאז פרוץ המלחמה, והיעדר האפשרות למפגש בלתי אמצעי עם שופט שולל מהם מנגנון פיקוח חיוני על שמירת זכויותיהם.

בעתירה נטען כי ההסדר מפלה את הכלואים המוגדרים "ביטחוניים", שמרביתם פלסטינים תושבי ישראל או תושבי הגדה ורצועת עזה, באופן גורף, ללא בחינה פרטנית של מידת המסוכנות הנשקפת מכל אסור או עצור. נטען כי החוק אינו נשען על תשתית עובדתית המלמדת על מסוכנות קבוצתית המצדיקה פגיעה כה חריפה בזכויות יסוד. להפך – במשך חודשים ארוכים לאחר שפג ההסדר הזמני שנחקק בתקופת המלחמה התקיימו דיונים פרונטליים בעניינם של אסירים ועצורים ביטחוניים, מבלי שהוצגה כל אינדיקציה לאירועים חריגים המצדיקים את החקיקה החדשה. עוד נטען כי בניגוד להסדרים קודמים שנקבעו בתקופות חירום, ההסדר החדש אינו מותנה בקיומה של מלחמה, מצב מיוחד בעורף או כל סיבה חיצונית אחרת, אלא מאפשר לשר המשפטים ולשר לביטחון לאומי להכריז לתקופות ממושכות – הניתנות להארכה שוב ושוב – כי כלל הדיונים בעניינם של הכלואים המוגדרים "ביטחוניים" יתקיימו באמצעות היוועדות חזותית בלבד.

בעתירה הודגש כי מדובר בהסדר כפוי, השונה באופן מהותי מההסדר הקבוע בדין כיום, שלפיו דיונים בהיוועדות חזותית מתקיימים רק לבקשתו של הכלוא ובאמצעות סנגורו. בנוסף, ההסדר חל גם על אוכלוסיות פגיעות במיוחד, ובהן עצורים הנהנים מחזקת החפות, עצורים מנהליים ואנשים עם מוגבלויות, ובמידה מסוימת גם על קטינים. בעתירה נטען כי תכליותיו האמתיות של החוק – הקלת העומס על שירות בתי הסוהר, ענישת חשודים ונאשמים על בסיס הבחנה אתנית-לאומית, דה הומניזציה והסתרת הזוועות המתחוללות בבתי הסוהר – פסולות ואינן מצדיקות את הפגיעה האנושה בזכויות הכלואים.

בג"ץ 5586-07-26 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת

עו"ד: ניצן אילני, יעל זיידמן

העתירה, 2.7.2026

קישורים:

פניית האגודה לזכויות האזרח ליועצת המשפטית לממשלה, 23.3.2026 (לפני הגשת העתירה)