ביום 24.2.2019 עתרנו - מרכז עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל והאגודה לזכויות האזרח - בשם שני אסירים פלסטינים קטינים שהורשעו בבתי משפט צבאיים לנוער, נגד התיקון לחוק השחרור המינהלי, המחריג את קבוצת האסירים הביטחוניים מהזכאות לשחרור מינהלי מורחב.
בעקבות פסיקת בג"ץ בעתירת האגודה להרחבת שטח המחיה המינימלי לכל אסיר, תוקן החוק והורחבו היקפי השחרור המינהלי במטרה להפחית את הצפיפות בבתי הסוהר.
הצעת החוק המקורית קבעה הרחבה של תקופת השחרור המינהלי בהתאם לתקופת המאסר שאליה נידון האסיר, ללא זיקה לסיווג העבירה שבגינה נאסר. אולם בעקבות פרסומים בתקשורת, לפיהם החוק עשוי להביא לשחרורם המוקדם של מאות אסירים שסווגו כביטחוניים, צורף לנוסח החוק שהתקבל לבסוף סעיף שמחריג ממנו אסירים ביטחוניים.
בעתירה נטען כי סעיף 3(ב) לתיקון החוק מעגן בחקיקה ראשית מסלולים חוקיים נפרדים לאסירים שונים שאין ביניהם הבחנה עניינית; מנוגד לזכות לשוויון ופוגע בזכות לחירות ובזכות לכבוד; חותר תחת תכלית החוק העיקרית, שעניינה הרחבת שטח המחיה לאסירים; ואינו עומד ביתר תנאי פסקת ההגבלה. העותרים טוענים כי ההחלטה להחריג את האסירים הביטחוניים התקבלה משיקולים לא ענייניים, בעקבות פרסומים בעיתונות ובניגוד למתכונת המקורית שאומצה בהחלטת הממשלה.
העתירה נדחתה.
בג"ץ 1406/19 פלוני (קטין) נ' הכנסת
עו"ד: רביע אגבריה (עדאלה)
פסק הדין, 27.2.2022