top of page

מעורבות שב"כ בחקירות פליליות

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ ב-23.5.2023 בדרישה לקבוע נוהל לפתיחה בחקירת שב"כ במקרים של חשד לפלילים, ולעגן בנוהל חובת היוועצות של ראש השב"כ עם פרקליט המדינה, כתנאי לפתיחה בחקירה.


בעתירה צוין כי בעקבות אירועי מאי 2021 גובר הלחץ מצד גורמים פוליטיים על השב"כ להתערב בחקירת עבירות בהקשרים הולכים ומתרחבים, שמתרחקים מאוד מההקשר הצר של סיכול פגיעה בביטחון המדינה: הפרות סדר, עבירות שנאה, עבירות הקשורות באמל"ח ועוד, והכול תוך אימוץ פרשנות מרחיבה של תפקידי השב"כ.


בעתירה עמדנו על חשיבות ההבחנה הברורה בין פעילות השב"כ – גוף חשאי שתפקידו לסכל איומים חמורים על ביטחון המדינה או יסודות המשטר הדמוקרטי – לבין פעילות המשטרה. לצורך מילוי תפקידיו ניתנו לשב"כ סמכויות וכלים מרחיקי לכת, וזליגתם לטיפול בתחום הפלילי מייצרת פגיעה קשה בזכויות החשודים (בעתירה מובאת טבלה המשקפת את ההבדלים העצומים בסמכויות החקירה בין השב"כ למשטרה).


על כן, נטען בעתירה, פרשנות החוק בנוגע לסמכות החקירה של השב"כ חייבת להיות מצומצמת וברורה ככל הניתן, ו"התחום האפור" שבין המשטרה לשב"כ צריך להיות צר ביותר. יש להבטיח שחשודים ייחקרו בידי השב"כ רק במקרים מובהקים של פגיעה בביטחון המדינה, ושהתערבות במקרים שבתחום האפור שבין הביטחוני לפלילי תתבצע רק במקרי קצה, שבהם מתקיימות תכליות הסיכול והמניעה של פגיעה בביטחון המדינה. לשם כך נדרשות אמות מידה מחמירות ופומביות להפעלת סמכויות השב"כ לחקירת חשד לפלילים, ופעולות השב"כ בהקשר זה צריכות להיות נתונות לפיקוח בזמן אמת בידי פרקליט המדינה.



בג"ץ 3945/23 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש שירות הביטחון הכללי

עו"ד: גיל גן-מור, אן סוצ'יו



Comentarios


bottom of page