top of page

הפליית משפחה ערבית בקאנטרי בכוכב יאיר

ביום 13.8.2014 עתרנו לבית המשפט לעניינים מינהליים במחוז מרכז בשם ד"ר אחמד מנסור, תושב טירה, בת זוגו ובנם, בדרישה להתיר להם לרכוש מנוי לקאנטרי בכוכב יאיר. מדיניות הקאנטרי העירוני היא שהמנויים יוצעו רק לתושבי הרשות המקומית ולתושבים של שני ישובים סמוכים – צור יצחק וצופים. בטירה, עיר חלשה מבחינה כלכלית, אין קאנטרי, ולכן פנתה המשפחה לרכוש מנוי בקאנטרי הסמוך בכוכב יאיר, רשות מהחזקות במדינה – ונדחתה.

בעתירה טענו, שאף שהקריטריון לרכישת מנוי לקאנטרי מנוסח באופן לכאורה "ניטראלי" מבחינת לאום, הוא מייצר אפקט מפלה ברור על בסיס לאום, ולמעשה "רוכב" על דפוסי ההפרדה במגורים בין יהודים לערבים, כדי להדיר את תושבי טירה הערבים מהקאנטרי. ציינו כי פעמים רבות מדי השימוש בקריטריונים לכאורה ניטראליים כמו "תושב המקום" מתרחש דווקא כאשר ביישובים סמוכים מתגוררת אוכלוסייה שונה, "לא רצויה". טענו שבחברה שבה דפוסים ברורים ועמוקים של הפרדה במגורים בין קבוצות אוכלוסייה (יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים, חילונים ודתיים) ובין אוכלוסייה אמידה לאוכלוסייה מעוטת אמצעים, ואשר בה זיהוי של מקום מגורים משליך על האדם סטיגמות ודעות קדומות ויוצר זיהוי כמעט אוטומטי בין מקום המגורים ללאום, ארץ מוצא, רמת דתיות, מעמד כלכלי או השתייכות קבוצתית אחרת – בחברה כזו השימוש בקריטריון של "תושב המקום" על ידי הרשות הוא קריטריון "חשוד", ויש לבחון אותו בעין ביקורתית וחשדנית.

עוד טענו שהקריטריון פסול בפני עצמו, שכן לא ניתן להכיר בשוני רלוונטי לעניין עצם הכניסה לקאנטרי, המצדיק הדרתו של מי שאינו תושב היישוב מהמרחב הציבורי. טענו כי יש לאסור על רשויות מקומיות למנוע כליל כניסה של תושבים מחוץ לישוב למרחב הציבורי ולמתקנים הציבוריים, וכי יש לאמץ "משטר של פתיחות" כדי לצמצם את פערי ההזדמנויות שעומדים בפני תושבי המדינה, ולא לקבע ולהנציח את מצבם על ידי צמצום ההזדמנויות שלהם לאלו שהישוב שבו הם מתגוררים מסוגל להציע. אימוץ "משטר של התבדלות", שבו כל רשות סוגרת את שעריה ומתקניה לתושבי העיר בלבד, יביא לפגיעה קשה ומתמשכת באוכלוסיות המוחלשות ויעמיק את הפערים הקיימים בין רשויות ובין תושבים של רשויות שונות. אולם כלל של פתיחות טוב גם לתושבי רשויות חזקות, שכן גם הם מעוניינים להשתמש במרחב הציבורי ובמתקנים הציבוריים של ערים אחרות, אף שהם לא משתתפים בהחזקתם.

ב-19.9.2017 פסק בית המשפט המחוזי מרכז כי מותר לקאנטרי כוכב יאיר למכור את רוב המנויים לתושבי כוכב יאיר בלבד, וכי עליו למכור 10% מהמנויים בלבד לתושבי חוץ, לרבות לתושבי טירה השכנה. כמו כן נפסק שעל הקאנטרי לאפשר לד"ר מנסור ולמשפחתו, שהגישו את התביעה, לרכוש מנוי.

האגודה לזכויות האזרח הגישה לבית המשפט העליון ערעור על פסק הדין.


ב-14.1.2021 ניתן פסק הדין. בית המשפט העליון (השופטים ברק-ארז, מזוז ומינץ) קיבל את הערעור וקבע כי החלטת המועצה המקומית כוכב יאיר למנוע מתושבי חוץ לרכוש מנויים לקאנטרי המקומי בטלה משום שהיא מהווה הפליה מחמת מקום מגורים. עוד נקבע כי ההחלטה של בית המשפט המחוזי, לפיה רק 10% מהמנויים יוצעו לתושבי חוץ, אינה יכולה לעמוד, אלא תהיה החלטת ביניים עד לקבלת החלטה חדשה של המועצה, שתתקבל בהתאם לתשתית עובדתית מלאה ובהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין.


בית המשפט פסק כי נקודת המוצא היא מעין חזקה לפיה שטחיהן של רשויות מקומיות, ובכלל זה משאביהן המקומיים, אמורים להיות פתוחים לקהל הרחב. הגם שיכולות להיות מגבלות הנובעות מחובותיה של הרשות כלפי תושביה, נקודת המוצא היא של פתיחות, והגבלת הכניסה היא החריג, שחייב להיות מידתי. נפסק שהסיפא לסעיף 3(א1) לחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים לא מעניקה לרשות המקומית זכות אוטומטית לסגור את שעריה בפני מי שאינם תושבי היישוב.


בית המשפט ניתח את השיקולים הרלוונטיים האפשריים להחלטה של רשות מקומית להעדיף את תושבי המקום בכניסה לקאנטרי, כך שהחלטה זו לא תהווה הפליה מחמת מקום מגורים:


מצד אחד, בית המשפט פסק כי אם מדובר במשאב במחסור או במשאב מתכלה יש יותר הצדקה להעדפת תושבי המקום, אך שזו שאלה עובדתית, שאינה יכולה להתקבל על בסיס של "תחושה". ביחס לקאנטרי נקבע שיהיה על המועצה לבחון אם במרכזי ספורט אחרים בארץ נוהגת קביעת "מכסה" על מספר מנויים, אם ישנה מכסה השמורה לתושבים מקומיים או העדפה שלהם בדרך אחרת, ואם יש אמות מידה מקובלות לקביעתן של אלה (בהתאם לגודל הבריכה למשל). קביעת המכסה אינו יכולה להיות "תלושה" מן הסטנדרטים המקובלים, שאם לא כן היא עלולה להיראות כ"תפורה". עוד נקבע כי מצופה מהרשות המקומית להוסיף ולקיים דיון בשאלה מהי השיטה המתאימה ליישום ההעדפה של בני המקום. כך למשל, ניתן לקבוע כי בתקופה מסוימת בתחילת העונה תינתן קדימות לתושבי המקום במכירת מנויים. אפשר כמובן אף לקבוע תעריף גבוה יותר לתושבי חוץ (שאמור אף הוא לשקף גישה מידתית).


מצד שני, בית המשפט פסק כי שאלת סבסוד המקום הציבורי או השירות או מידת ההשקעה של הרשות המקומית בהם אינם בעלי משקל רב כהצדקה להעדפת תושבי המקום. עוד קבע בית המשפט שאין לתת משקל רב לשאלת הקהילתיות, שכן הטיעון של קהילתיות עלול לשמש לא אחת ככסות להדרה ולהפליה, וכי תיקון 4 לחוק איסור ההפליה שאסר על הפליה מחמת מקום מגורים מבטא העדפה ערכית של ערך השוויון על ערך הקהילתיות.


לגבי הטענה של הפליה מחמת לאום – טענה זו נדחתה, הגם שנקבע שהיא "תלויה על בלימה", וכי לא מן הנמנע שהמסקנה הייתה שונה על פי הראיות שהובאו על שיקולי המועצה עד החלטת המועצה ב-2017 לסגור את הקאנטרי הרמטית בפני תושבי חוץ, ובשל המדיניות שהונהגה עד אז בפועל (שבה מכר הקאנטרי מנויים לתושבי יישובים יהודיים באזור, אך סירב למכור למערערים, תושבי טירה). אלא שלגבי החלטת המועצה ב-2017 לא הונחו ראיות מספקות להפליה מחמת לאום. לצד זאת הדגיש בית המשפט כי לא היה מקום למקד את הדיון בשאלה של כוונה להפלות, וממילא היעדרה של כוונה בדיון שנזכר אינו מכריע את הכף.

עת"מ 18716-08-14 מנסור נ' מועצה מקומית כוכב יאיר – צור יגאל; ע"א 8956/17 מנסור נ' מועצה מקומית כוכב יאיר – צור יגאל

עו"ד: גיל גן-מור

העתירה, אוגוסט 2014

תשובה מקדמית, נובמבר 2014

כתב תשובה, ינואר 2015

פסק הדין, 19.9.2017

ערעור, נובמבר 2017




פסק הדין, 14.1.2021

הודעות לעיתונות:


קישורים:


חסן שעלאן, אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, תושב טירה שתבע את הקאנטרי בכוכב יאיר: "זה מעליב", 27.9.2017, ynet

יובל אילון, כל הערבים נא לצאת מהמים, 27.9.2017, העוקץ

אריאנה מלמד, העניין הזה, של יהודים, ערבים ובריכות, 25.9.2017, הארץ

יוסי דהאן, הרופא לא יכול לרכוש מינוי, ידיעות אחרונות, 7.8.2017

העתירה נכתבה בסיוע עו"ד טל חסין והמתמחה דוד לסרי

Comments


bottom of page