מדיניות המשטרה בעיסאוויה: בשביל מה זה טוב?


עיסאויה. צילום: Free Jerusalem

חברות וחברים יקרים,

יום אחר יום, לילה אחר לילה, כבר חצי שנה, פושטים על עיסאוויה כוחות יס"מ ומג"ב. גברים חמושים במדים אפורים ובקסדות מפטרלים ברחובות, נטפלים לנערים, פולשים לדירות, מורים על סגירת חנויות. הם חוסמים כבישים, מחלקים דוחות (לא פעם בגין זוטות), ומבצעים מעצרים, שרבים מתוכם מתגלים כמעצרי שווא. כמעט כל אקט שנתפס כהתגרות מסתיים בתושבים חבולים ובירי גז מדמיע.

לא ברורים הטעם והתכלית של מדיניות זו, שכבר נוסתה בעבר והוכתרה ככישלון. החיכוך היזום, האינטנסיווי עד חנק, של שוטרים באוכלוסייה טעונה ממילא רק מצית את האש ומלבה את הלהבות. אפשר גם לתהות על התבונה שבסירובה העיקש של המשטרה למלא אחר הסכמים שאליהם הגיעה עם ועד ההורים ועם העירייה, שלא להיכנס לשכונה בשעות שבהן ילדים נכנסים ויוצאים ממוסדות החינוך. בוודאי שניתן לבקר את נחישותה לשבור מנהיגים מקומיים, שמנסים לפעול דווקא להקטנת החיכוך ולהרגעת הרוחות. מדיניות זו כה חריגה, עד ששוטרים שהוצבו בשכונה תועדו מלינים עליה. "זה אשכרה להתגרות בהם סתם", אמרו.

בשבועות האחרונים גם אנחנו מבלות בעיסאוויה לא מעט. מצאנו שקל לחבב את השכונה הצפופה והמוזנחת הזאת. אולי זה בגלל הפער בין הדימוי האלים שדבק בה לבין הפשטות והנינוחות שבה מתקבלים בשכונה זרים, גם יהודים. אולי הגורם לכך הוא המפגש עם הילדים, שיום אחר יום חווים היתקלות עם שוטרים חמושים אבל נותרים זקופים וחייכנים למרות שהוריהם מדווחים על טראומה מתמשכת; ואולי זאת בכלל ההתקוממות העמוקה שמעוררת מדיניות היד הקשה של המשטרה, שלא מרפה אפילו ליום.

לאחרונה פנינו ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה שיבחן את התנהלות המשטרה בשכונה ויפעל לריסונה. הפעלת שיטור יתר יומיומי, שיטתי, כלפי אלפי בני אדם, שרובם לא יידה אבן מימיו, גלי מעצרים, הטלת אימים וירי כדורי ספוג, גז ורימוני הלם – אינם אמצעים לגיטימיים להשלטת חוק וסדר. זו מדיניות שמטרתה להעניש, להשפיל ולדכא אוכלוסייה שלמה, שרובה חף מפשע.

שלכם,

עו"ד טל חסין, עו"ד עביר ג'ובראן דכוור

עו"ד טל חסין עו"ד עביר ג'ובראן דכוור האגודה לזכויות האזרח