נגיף הקורונה וזכויות האדם - שאלות ותשובות


המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה מעורר לא מעט שאלות הקשורות לזכויות אדם. פעולות לבלימת המגיפה הן הכרחיות לשם השמירה על בריאות הציבור ועל הזכויות של כולנו לבריאות ולחיים. עם זאת, צעדים דרסטיים להגבלת תנועה, מניעת התכנסויות, טיסות וכניסה לישראל, השבתת לימודים ומקומות עבודה – בעיקר כאשר הם מתמשכים מעבר למספר שבועות – מובילים לפגיעה קשה בזכויות האזרחים.


על הפגיעה בזכויות אדם, גם בשעת משבר, להיות מידתית. אנו קוראים לממשלה לבחון בכובד ראש כל מהלך גם בהיבט של צמצום הפגיעה בזכויות אדם.


בדף זה ננסה לתת מענה לשאלות עיקריות הנוגעות לזכויות אדם בעת משבר הקורונה.


מידע על זכויות








שאלות ותשובות



האם השב"כ או המשטרה מוסמכים לעקוב אחר מיקומם של חולי קורונה או מבודדים כחלק מהמאבק בהתפשטות המגיפה?


ב-31.3.2020 אישרה ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים בכנסת, בראשות ח"כ גבי אשכנזי, את החלטת הממשלה להסמיך את השב"כ לסייע למשרד הבריאות בבלימת התפשטות נגיף הקורונה. השב"כ הוסמך לבצע חקירות באמצעות יכולות המעקב שלו כדי לאתר מסלולי תנועה של חולים מאומתים במשך 14 ימים בטרם האבחון, וכן לאתר כל מי שבא עמם במגע קרוב באותם 14 ימים.


את המידע השב"כ אוסף באמצעים טכנולוגיים שונים, הכוללים נתוני מיקום (אך לא תוכן שיחות) וטכנולוגיות אחרות שטיבן נותר עלום. השב"כ מעביר את שמות האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה למשרד הבריאות, שמוסמך ליידע את אותם אנשים ולהורות להם להיכנס לבידוד. משרד הבריאות יכול למסור למשטרה את שמות המבודדים לצורכי אכיפה. החלטת הממשלה קובעת שהשב"כ לא יידע בעצמו את האנשים שבאו במגע עם חולה ולא יעסוק באכיפת הבידוד. המידע שנוצר אמור להימחק, ואסור לעשות בו שימוש לצרכים אחרים.

בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח פסק בג"ץ כי הממשלה לא תוכל להאריך את הסמכת השב"כ מעבר לשבועות בודדים אם לא תקדם חקיקה בנושא. ב-5.5.2020 אישרה ועדת המשנה את הארכת הסמכת השב"כ בשלושה שבועות, לאור הכרזת הממשלה על כוונתה לקדם חקיקה בנושא.

בעקבות עתירת האגודה נאלצה הממשלה להפסיק להשתמש בתקנות שעת חירום שהסמיכו את המשטרה לקבל נתוני מיקום של מבודדי בית, והצעת חוק בנושא הוקפאה לאור התנגדות חברי הכנסת שדנו בה. לכן כרגע המשטרה לא יכולה עוד לקבל נתוני מיקום ל אנשים בבידוד ביתי.  

קיבלתי הודעה שהיה לי מגע עם חולה קרוב ושעלי להיכנס לבידוד. יש דרך להגיש ערר על ההחלטה?

בהודעה ששולח משרד הבריאות יש מספר טלפון לבירור. המשרד אינו מוסר לאדם את שם האדם החולה שהוא לכאורה בא עמו במגע קרוב.

האם אני יכול/ה לארגן הפגנה או להשתתף בהתקהלות?


כן ולא. משרד הבריאות פירסם צו האוסר על התקהלויות של מעל 10 אנשים, ולכן בפועל הוא מגביל את האפשרות לקיים הפגנות. אם ההפגנה מפרה את איסור ההתקהלות, המשטרה מוסמכת לאכוף את האיסור.

לפי תקנות שעת חירום מיום 15.3.2020, שוטר מוסמך לפזר התקהלות שאינה מותרת על פי הנחיות הצו של משרד הבריאות, וכן להפעיל כוח סביר לשם כך. סירוב להוראת מהווה עבירה פלילית שדינה 6 חודשי מאסר, והשוטר מוסמך להטיל קנס מינהלי בגובה של 5,000 ₪.


מדובר בפגיעה קשה ביותר בחופש ביטוי. לצד זאת, למשטרה אסור למנוע הפגנות שמתנהלות בלי להפר את ההוראות של משרד הבריאות, למשל הפגנה שנעשית באמצעות נסיעה ברכב, הפגנה מהמרפסות של הבניין, הפגנה שנערכת בקבוצה של עד עשרה וכדומה.


במקרה של פגיעה בחופש המחאה אפשר לפנות לשירלי נדב, האגודה לזכויות האזרח 052-8606023.


האם ניתן לחייב אותי להיות בבידוד ביתי?


כן. סעיף 20 לפקודת בריאות העם מקנה למשרד הבריאות סמכויות נרחבות לנקוט באמצעים למניעת התפשטות מחלה מדבקת מסוכנת, ובכלל זה לבודד אדם הנושא את המחלה או חשוד בנשיאתה. לאחר התפרצות וירוס הקורונה בישראל הוציא משרד הבריאות צו המחייב בידוד חולים ואנשים בקבוצת סיכון. צו זה מתעדכן מדי כמה ימים בהתאם להחלטות החדשות.


נכון לעכשיו חובת הבידוד היא ל-14 ימים. חובת הבידוד היא מוחלטת, ואין בצו כל חריגים או סייגים (מלבד חריג לגבי הצבעה בבחירות). המשמעות היא שאסור לאנשים הנמצאים בבידוד לצאת מחוץ לבית לכל מטרה שהיא, לרבות לקניות או לפעילות ספורטיבית או כדי להוריד את הכלב. כל אדם שמחוייב בבידוד נדרש למצוא פתרונות לצורכי חיים אלו.


האם ניתן לכפות עלי להתאשפז בבית החולים בגלל קורונה?


כן. מכוח סמכויותיו בפקודת בריאות העם הוציא משרד הבריאות צו המסמיך רופא מומחה לחייב אדם להיות בבידוד בבית חולים אם הוא חשוד כנושא את נגיף הקורונה. הצו גם הסמיך את ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או את סגנו, וכן רופא מחוז או סגנו, להורות לאדם ששוהה בבידוד ביתי בשל חשד לקורונה להיות בבידוד בבית חולים.


מאבטח של בית חולים יכול לעכב באמצעות הפעלת כוח סביר אדם שקיבל הוראת בידוד בבית חולים ומסרב לה, עד להגעתו של שוטר.


מי שנתן את הוראת הבידוד מוסמך להורות על הפסקת הבידוד כאשר השתנו הנסיבות המחייבות את הבידוד.


האם ניתן להעניש אותי על הפרת בידוד?


כן. סעיף 218 לחוק העונשין אוסר על ״מעשה העלול להפיץ מחלה״, וסעיף 287 לחוק העונשין אוסר על ״הפרת הוראה חוקית״. הפרת חובת בידוד היא עבירה על החוק.


לפי תקנות לשעת חירום מיום 15.3.2020, הפרה של הוראת בידוד או אי דיווח על בידוד ביתי למשרד הבריאות תהווה עבירה פלילית, שעונשה עד חצי שנת מאסר או קנס. הפרת בידוד – קנס בגובה 5000 ₪, אי דיווח – קנס בגובה 3000 ₪. מי שמוסמך לתת את הקנס הוא שוטר, עובד מדינה שהוסמך לכך וכן פקח של רשות מקומית. לצורך אכיפת הבידוד הם מוסמכים לדרוש מאדם להזדהות ואף להיכנס למקום המגורים.


אם אני חייב בבידוד, האם המעסיק יכול לפטר אותי כי לא הגעתי לעבודה?


חד משמעית לא. הצו שפירסם משרד הבריאות אוסר על מעסיק לפטר עובד/ת ששוהה בבידוד. כמו כן אסור למעסיק לדרוש מעובד שחייב בבידוד להגיע למקום העבודה, ואף אסור לו לאפשר לעובד כזה להגיע למקום העבודה גם אם הוא מבקש.


אני דיירת בבית אבות – האם מותר לאסור עליי לצאת מבי האבות ולבודד אותי מהעולם בניגוד לרצוני?


לא. עד עתה לא יצא כל צו המחייב אנשים מבוגרים בבידוד ביתי,ולא ניתן לכפות בידוד כזה. יש לציין כי רופאים ממליצים לאזרחים בקבוצות סיכון, לרבות זקנים, לנקוט בגישה מחמירה של ריחוק חברתי באופן וולונטרי.


משרד הרווחה הוציא הנחיות הנוגעות למסגרות חוץ ביתיות, ובהן מסגרות לאזרחים ותיקים ולאנשים עם מוגבלויות. הנחיות אלו לוקחות בחשבון את היותם של אנשים זקנים בסיכון מוגבר לתחלואה כתוצאה מווירוס הקורונה, כמו גם את הריכוז שלהםבמקום אחד. לפי ההנחיות,מסגרת לאזרחים ותיקים יכולה למנוע כניסה שלאורחים מבחוץ, כולל בני משפחה, למעט עובדי סיעוד המתגוררים יחד עם הדייר. פגישה של דייר עם בן משפחה תתאפשר מחוץ למתקני המסגרת, למעט דיירים שלא יכולים לעזוב את המסגרת, כמו דיירים סיעודיים. במקרה זה תתאפשר כניסה של אורחים תחת מגבלות שונות.


במסגרות פרטיות לזקנים ראוי שההסדרה של כללי הביקור תהיה סבירה ומותאמת להנחיות משרד הרווחה.


האם ניתן לחייב אותי למסור מידע על כל המקומות שבהם הייתי ולפרסם אותו?


כן. בפקודת בריאות העם יש סמכות לשר הבריאות לחייב מתן מידע נחוץ לבלימת התפשטות מגיפה, כלומר לצורך בירור מקור התחלואה (חקירה אפידמיולוגית). עם זאת, הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית, וחיוב אדם למסור מידע פרטי, לרבות מקומות שבהם הוא היה או אנשים עמם נפגש היא פגיעה קשה בפרטיות.


ראוי, אם כן, לבקש מאנשים לספק את המידע באופן וולונטרי. פרסום המידע צריך להיעשות באופן שמשרת את תכלית ההגנה על בריאות הציבור ולא מעבר לכך. יש צורך לשקול בכל מקרה את נחיצות הפרסום, ולהבטיח שלא יפורסמו פרטים מזהים של החולה. כאשר המידע מוביל באופן ברור לזיהויו של האדם יש לשקול לא לפרסמו בפומבי, ולהודיע רק לאנשים שעשויים להידרש לכך באופן אישי.


האם מישהו יכול לפרסם את שמי כחולה קורונה?


לא. חוק הגנת הפרטיות אוסר על פרסום שמו של אדם לצד ציון מצבו הרפואי. משום כך הרשויות מעניקות מספר לכל חולה ואינן מפרסמות את שמותיהם של החולים במסגרת פרסום החקירה האפידמיולוגית.


יש לי דיון בבית המשפט – האם הוא מבוטל?


לאחרונה חתם שר המשפטים על תקנה המרחיבה את סמכותו להכריז על מצב מיוחד במערכת בתי המשפט וההוצאה לפועל – לא רק בשל שיבוש חמור של סדרי החיים במדינה עקב מצב בטחוני, אלא גם בשל חשש ממשי לפגיעה בבריאות הציבור. בהמשך לכך פרסם השר צו המגביל פעילות בבתי המשפט לאור התפשטות הקורונה והנחיות משרד הבריאות למניעת התקהלות.

הנהלת בתי המשפט ציינה אלו הליכים יתקיימו גם במצב החירום:

הודעת מנהל בתי המשפט בדבר סוגי עניינים שיידונו בבתי המשפט החל מה- 03.05.2020 הודעת נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדבר סוגי עניינים שיידונו בבתי הדין לעבודה החל מה- 03.05.2020

כל הליך שלא מופיע ברשימות אלה – לא יתקיים.


כיצד משפיע המצב על הזכויות של אסירים ועצורים לביקורים ולהתייעצות עם עורכי דין?


בהתאם לתקנות שעת חירום (מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר ובתי הסוהר), כלל הביקורים של בני משפחה ועורכי דין בבתי הכלא הופסקו.


במקום התייעצות עם עורך דין פנים מול פנים, נקבע כי אסירים ועצורים יוכלו לשוחח בטלפון עם עורכי דינם ביחידות ובתנאי סודיות.


אסירים ביטחוניים שפוטים יוכלו לשוחח בטלפון עם עורך דין רק בתנאי שצפוי להתקיים בעניינם דיון משפטי, ויוכלו לבצע שתי שיחות בלבד – אחת לפני הדיון ואחת אחריו.


האם הוכרז מצב חירום, והאם ניתן להגביל את זכויותיי בתקנות לשעת חירום?


לא הוכרז מצב חירום בשל התפרצות הקורונה, משום שבישראל ממילא קיים מצב חירום תמידי, שההכרזה עליו נעשתה בקום המדינה והוארכה עד היום שוב ושוב על ידי הכנסת. מכוח ההכרזה על מצב חירום, הממשלה מוסמכת להוציא תקנות לשעת חירום, ללא צורך באישור הכנסת.


ביום 15.3.2020 התקינה הממשלה תקנות לשעת חירום בארבעה נושאים: מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר ובתי הסוהר

דיוני מעצרים

אכיפת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות)

שירות עבודה בשעת חירום


הימשכות ההכרזה על מצב חירום היא מצב לא תקין בדמוקרטיה. עתירה של האגודה לזכויות האזרח הובילה לצמצום ניכר של החוקים המסתמכים על ההכרזה כדי להוביל לביטולה, אך היא טרם בוטלה. בג"ץ קבע כי ניתן להוציא תקנות לשעת חירום רק כאשר קיים מצב חירום שלא מאפשר את קבלת הסכמת הכנסת, או כשיש צורך בהול לשם מיגור סכנה. אנו קוראים לממשלה להביא מיידית את התקנות הללו לאישור הכנסת, אשר מתכנסת היום, ולפעול מכאן והלאה באישור הכנסת.



לא מצאתם מה שחיפשתם? נסו בארכיון

  • האגודה בפייסבוק
  • האגודה בטוויטר
  • האגודה באינסטגרם
  • האגודה ביוטיוב

האגודה לזכויות האזרח בישראל

מרכז ארצי

רח' נחלת בנימין 75 תל-אביב 6515417
טלפון: 03-5608185 | פקס: 03-5608165

ירושלים

יד חרוצים 15 תלפיות

כתובת למשלוח דואר: ת"ד 53262, ירושלים 9153102

טלפון: 02-6521218 | פקס: 02-6521219

נצרת

רח' 3030/5, ת"ד 51070, נצרת 1616701
טלפון: 04-8526333/4/5 | 
פקס: 04-8526331

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו