מעקבי שב"כ אחר אזרחים במסגרת המאבק בקורונה; התנהלות המשטרה בהפגנות; הקלות לחייבים שנפגעו כלכלית בעקבות הקורונה; גביית חובות על ידי הרשויות המקומיות; נשק במרחב הציבורי: עמדות האגודה לזכויות האזרח בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם.
מעקבי שב"כ אחר אזרחים במסגרת המאבק בקורונה
החלטת הממשלה מס' 347 - הכרזה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לבצע פעולות סיוע בהתאם לחוק הסמכת השב"כ במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה ועדת החוץ והביטחון | יום ראשון 6.9.2020 בשעה 15:00 עמדת האגודה: האגודה מתנגדת להסמכת השב"כ בהקשר זה. השב"כ הוא ארגון ביטחוני חשאי שקיבל סמכויות מפליגות לחדור לפרטיות ולאסוף מידע, וזאת רק לצורכי ביטחון. שימוש בשירות ביטחון חשאי למעקב מתמשך אחר אזרחים תמימים בהקשר אזרחי הוא פסול מיסודו במדינה דמוקרטית. אמצעי השב"כ גם הם לא יכולים לתת מענה מלא למגפת הקורונה, ואף עשויים לספק תחושה כוזבת של ביטחון, ולפגום באמון הציבור. גם אם האמצעים של השב"כ אפקטיביים, יש אמצעים חלופיים ומידתיים יותר מבחינת פגיעתם בזכויות, שהם אפקטיביים דיים, ושבהם משתמשים במדינות דמוקרטיות אחרות – הרחבת יכולות החקירה האפידמיולוגית האנושית ואפליקציות וולונטריות לאיתור מגעים אפשריים עם חולים. להרחבה
התנהלות המשטרה בהפגנות
1. נהלי עבודת משטרת ישראל בזמן הפגנות - המשך דיון; 2. היערכות המשטרה לממשק עם אזרחים במהלך הסגר ועדת הפנים והגנת הסביבה, יום שלישי 15.9.2020 בשעה 10:00 עמדת האגודה: האגודה עוסקת בקידום חופש הביטוי והזכות למחאה, ובשנים האחרונות מפעילה פרויקט לליווי מפגינים ולתמיכה בהם. הקשר שלנו לשטח מאפשר לנו לזהות תופעות רוחב בעייתיות בהתמודדות המשטרה עם מחאות, ובהן: מעצרים מיותרים, איזוק והפרת זכויות בעת המעצר והחקירה, ותנאים בלתי סבירים ומופרכים לשחרור ממעצר. להרחבה
הקלות לחייבים שנפגעו כלכלית בעקבות הקורונה
הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 67 והוראת שעה), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 15.9.2020 בשעה 13:00 עמדת האגודה (יחד עם והקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה): הצעת החוק, שמטרתה לתת מענה לחייבים שנפגעו כלכלית בעקבות הקורונה, היא חשובה ביותר, ואנו מברכות על קידומה. הצעת החוק גם מתקנת עיוותים שנוצרו בחוק לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון, ואלו תיקונים מבורכים ונדרשים מאד. אנו מברכות גם על כך שהערותינו לתזכיר החוק בעניין טבלת התשלומים נלקחו בחשבון בנוסח זה. יחד עם זאת, אנו סבורות כי לצורך הגשמת תכלית החוק נדרשים תיקונים ושינויים נוספים בהצעת החוק. אלו המרכזיים שבהם:
יש להחיל את ההסדר על תיקים שנפתחו לפני כניסה לתוקף של החוק, כאשר מצב החייב הורע בשל משבר הקורונה.
יש לאפשר פריסה רחבה יותר של תשלומים בחובות הנמוכים, ולהעניק שיקול דעת לרשם להגדיל את שיעור הריבית המופחתת.
יש להגדיל את סכום החוב שיכול להיכלל בהסדר מיוחד.
יש להגן על חייבים שמשכנו את רכבם ולהכניסם לתחולת החוק.
יש לצמצם את פערי הכוח בין הצדדים על-ידי הוצאת נוסח מחייב שיצורף כנספח בהסדרים שנכרתים לפני פתיחת תיקים; לשלוח איגרת לחייב המפרטת את ההסדר המיוחד; להעניק סמכות הוצאה מהסדר לרשם בלבד (ולא למנהל הלשכה); לעגן חובת מתן תגובה לחייב לפני ביטול ההסדר המיוחד ועוד.
גביית חובות על ידי הרשויות המקומיות
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שניה ושלישית ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי 15.9.2020 בשעה 14:00 עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה): חובות יש לשלם, אך יש להבטיח שהליך הגבייה אינו פוגע בזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ולוקח בחשבון את יכולותיהם להחזיר את החובות. יש לזכור, שלאופן הגבייה של חובות השפעה דרמטית על זכויותיהם וכבודם של החייבים. דבר זה לא מתקיים כיום, שכן רשויות מקומיות ותאגידי מים משתמשים בכלי הגבייה הפוגעני - פקודת המסים (גביה), דבר חקיקה ארכאי מתקופת המנדט הבריטי המעניק להם סמכויות דרקוניות. יתרה מזאת, רבים מגופים אלה הפריטו את מערך הגבייה שלהם לחברות פרטיות שמונעות משיקולי רווח בלבד, ומרוויחות יותר ככל שהחוב תופח. כבר בשנת 2005 ולאחר מכן שוב בשנת 2018 בג"ץ קבע כי הפרטה זו אינה חוקית. אנו מתנגדים להפרטת הסמכות לגבות חובות לגורם פרטי וזאת במיוחד נוכח הסמכויות הדרקוניות הנתונות בידי הרשויות המקומיות בפקודת המסים (גביה), ולאור הניסיון המלמד כי הפרטת הגבייה ברשויות המקומיות הובילה במהלך השנים לפגיעה חמורה בזכויות אדם. ראוי היה כי הצעת החוק שבנדון תבטל כליל את אפשרות ההפרטה של מערך הגבייה העירוני, או לכל הפחות תגביל אותה באופן משמעותי. בפועל, הצעת החוק מעניקה הכשר חוקי להפרטה הקיימת מבלי לקבוע מגבלות מספקות ופיקוח ראוי. לעמדתנו יש לבטל את הגבייה באמצעות פקודת המסים (גביה), ולהעביר את כלל הגבייה מחברות הגבייה ומהרשויות המקומיות למרכז לגביית הקנסות, או למסלול מיוחד של גבייה בהוצאה לפועל. רשות האכיפה והגבייה היא גוף ציבורי, האחראי ממילא על הגבייה של רשויות המדינה, והיא גוף שאינו נמצא בניגוד עניינים במסגרת הליך הגבייה, מפוקח, מוסדר בחוק וכפוף לכללי המשפט הציבורי. להרחבה
נשק במרחב הציבורי
דיון מהיר בנושא: "נשק חם במרחב האזרחי והשפעתו על הביטחון האישי של נשים תחת מגפת הקורונה"
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי | יום שלישי 22.9.2020 בשעה 10:00
הדיון מתקיים בעקבות הרצח של חנין אלעביד, בת 27 מרהט, שנורתה למוות בשבוע שעבר. השנה בלבד, בתוך תשעה חודשים, נורו למוות שבע נשים, שתיים מהן בכלי ירייה מורשים (ברישיון) וחמש בכלי ירייה בלתי ידועים, שברוב המקרים היו מורשים בעבר. ואלה שמותיהן:
10.9 – חנין אל עביד, בת 27, ברהט; 31.8 – שריפה אבו מועמר, בת 30, ברמלה; 17.4 – מרוואת דסוקי, בת 42, בלוד; 18.3 – זמזם מחאמיד, בת 19, באום אלפחם; 14.3 – אלמונית, בת 56, בראשון לציון, בנשק ברישיון; 1.3 – נסרין ג'בארה, בת 36, בטייבה; 17.1 – ילנה יצחקבייב, בת 57, בפתח תקווה, בנשק ברישיון.
עמדת האגודה, במסגרת "קואליציית האקדח על שולחן המטבח", שפועלת לצמצום נשק במרחב האזרחי: בישראל יש היום כ-270 אלף כלי ירי אזרחיים מורשים, וכן כ-400 אלף כלי נשק בלתי מורשים שפזורים במרחב האזרחי כולו. מהנשק הזה נפגעים כל שנה עשרות אנשים – נשים כקורבנות אלימות במשפחה, קורבנות פשע ואלימות, מתאבדים ועוד. בנוסף, רבים, ונשים וילדים בראש ובראשונה, חשופים גם לאיום ישיר ועקיף מעצם קיומו והחזקתו של נשק במרחב הפרטי והציבורי בו הם חיים.
יש להגביל נוכחות כלי ירייה במרחב האזרחי, לצמצם את כמות הנשק ולהוציאו מבתים פרטיים. חיוני לפעול לאיסוף נשק של מאבטחים בסוף משמרת העבודה, כפי שמורה החוק, ולהפעיל פיקוח הדוק על מחזיקי רישיונות נשק באמצעות הגברת האכיפה והוספת תקנים לפקחי האגף לכלי ירייה במשרד לביטחון פנים, מעבר ל-7 הפקחים הממונים היום על מאות אלפי כלי הירייה האזרחיים. נשק בלתי מורשה חייב להיאסף על ידי המשטרה, ונדרשת אכיפה אפקטיבית נגד אלימות ורצח באמצעות נשק.