top of page

תביעות השתקה של שוטרים נגד אזרחים בעקבות תגובות ברשתות החברתיות

5 בנוב׳
זמן קריאה 3 דקות

עודכן: לפני 3 ימים

Ocusfocus | Dreamstime.com ©
Ocusfocus | Dreamstime.com ©

האגודה לזכויות האזרח פועלת נגד תופעה של תביעות השתקה שמגישים שוטרים נגד אנשים שהגיבו ברשתות החברתיות לפרסומים המתעדים את התנהלותם. לעמדת האגודה, הגשת תביעות לשון הרע על ידי שוטרים נגד מגיבות ומגיבים מהשורה שהעזו לבקר אותם ברשת, גם אם בבוטות, היא שימוש לרעה בהליכי משפט.


בינואר 2021 הגישה האגודה בקשות להצטרף כידידת בית המשפט ל-16 תביעות שהגישו שוטרים נגד גולשים בפייסבוק. התביעות הוגשו בעקבות תגובות חריפות, ובהן קללות וגידופים, שכתבו אזרחים לפוסטים שבהם פורסמו סרטונים המתעדים שוטרים מפעילים כוח או נוהגים באופן מקומם כלפי אזרחים. לדוגמה, בקשה שהגשנו באחד מההליכים:


ת"א 57183-08-20 אילן גאנם נ' א"ג

עו"ד: אבנר פינצ'וק, אן סוצ'יו


באוקטובר 2026 הזמין בית משפט השלום את האגודה להגיש חוות דעת כידידת בית המשפט במסגרת תביעת לשון הרע שהגיש שוטר נגד אזרחים שהגיבו לפרסום על התנהלותו בהפגנה.


ת"א 9436-09-23 דורון עוזרי נ' ע"ש

עו"ד הגר שחטר


בכל ההליכים, האגודה עמדה על כך שלא מדובר במקרים בודדים אלא בתופעה שקנתה לה שביתה בשנים האחרונות: שוטרים מגישים תביעות דיבה נגד אזרחים מהשורה, אשר מגיבים לפרסומים המתעדים את התנהלותם הבעייתית. רבות מהתביעות הוגשו נגד מי שתיעדו או הגיבו לתיעוד של התנהלות שוטרים במהלך הפגנות. פעמים רבות התביעות אינן מוגשות נגד האדם שפרסם את התיעוד של התקרית, אלא כלפי מי שהגיבו לפרסום בתגוביות. הנתבעים הם רובם ככולם אנשים ספורדיים שנבחרו ככל הנראה באקראי מתוך מאות ולעיתים אף אלפי אנשים שהגיבו לפוסט מסוים.


האגודה טענה כי תביעות השוטרים נגד המגיבים נושאות מאפיינים של תביעות השתקה, שעלולות להרתיע אזרחים מלהביע ביקורת על המשטרה וליצור אפקט מצנן על חופש הביטוי. הדגשנו שגם כאשר התביעות נדחות, עצם ניהול ההליך גורם לנתבעים הוצאות כספיות, מתח נפשי וחשש מפיצויים כבדים, ועלול להעביר לציבור מסר שלפיו עדיף להימנע מביקורת. עוד הדגשנו כי חופש הביטוי מגן גם על התבטאויות חריפות, בוטות ומקוממות, במיוחד כשהן עוסקות בנושא בעל חשיבות ציבורית כמו התנהלות המשטרה. עוד נטען כי לתגובות ברשתות החברתיות, שלעיתים נבלעות בין מאות תגובות אחרות, יש להתייחס גם בהתאם להקשרן ולהיקף חשיפתן.


האגודה הדגישה כי דווקא לנוכח סמכויותיהם הנרחבות של שוטרים להפעיל כוח ולשלול חירות, יש חשיבות מיוחדת להגנה על זכות הציבור לתעד את פעילותם ולבקר אותה. לצד זכותם של שוטרים לשם טוב, אין לאפשר שימוש בתביעות כספיות ככלי להפחדה ולהשתקת ביקורת ציבורית. האגודה ביקשה מבתי המשפט להביא בחשבון את ההשלכות הרחבות של תביעות אלה על חופש הביטוי, ולפעול למניעת השימוש בהליכים משפטיים כאמצעי השתקה.


האגודה התייחסה גם לחשיבות של הגנה על שמם הטוב של שוטרים, ולכך שלא כל תביעת לשון הרע המוגשת על ידי שוטר צריכה להיות מסווגת כתביעת השתקה. לצד זאת, הודגש כי נוכח ההון הסימבולי שיש לאדם במדים, הפחד והשררה שהוא מטיל על רוב הציבור, והחשש מההשלכות של ניהול הליך משפטי מול שוטר, יש להתייחס לתביעות אלו בחשד, בפרט כאשר אין מחלוקת על העובדות, והסוגיה הנדונה היא מידת הבוטות של הביקורת שהוטחה בשוטר.


בנוסף, בחוות הדעת שהוגשה בשנת 2026 התייחסנו גם לכך שלמרות שמדובר בתביעות שיש להן אפקט מצנן על הביקורת הציבורית על המשטרה, המשטרה מעודדת שוטרים להגיש תביעות כאלו. זאת באמצעות מתן הלוואות למימון הגשת התביעות, והצעת ייעוץ משפטי מטעם הלשכה המשפטית של המשטרה. הדבר מעורר קושי מיוחד לאור העובדה שמאז שנת 2022 פרקליטות המדינה מייצגת עובדי מדינה בתביעות דיבה בגין "השתלחות" המופנית כלפיהם וכלפי בני משפחותיהם, בתנאי שמדובר בפגיעה חמורה בעובד או במשפחתו, או בפגיעה שיטתית החוזרת על עצמה, ורק כשיש קשר הדוק בין הפגיעה שנגרמה לעובד לבין הפעלת סמכותו ומילוי תפקידו. העובדה שהמשטרה מציעה סיוע כלכלי ומשפטי לשוטרים משמעה כי סיוע זה יינתן במקרים שלא זוכים לסיוע מטעם הפרקליטות, כלומר – מקרים שאינם חמורים במיוחד. מהדברים עולה כי המשטרה אינה תופסת את עצמה כגוף אזרחי שנועד לקדם זכויות אדם שחייב להיות נתון לביקורת ציבורית ערה, בין היתר כדי למנוע שימוש לרעה בכוח; במקום זאת, נראה כי המשטרה מעמידה את עצמה מול הציבור, ורואה בביקורת עלבון או התנגחות, ולא הכרח לקיומה של חברה דמוקרטית.


קישורים:



bottom of page