top of page

תביעות השתקה של שוטרים נגד מגיבים באינטרנט

בתקופה האחרונה נתקלנו בגל המוני של תביעות לשון הרע שמגישים שוטרים נגד אנשים שהתבטאו נגדם בפייסבוק (עשרות תביעות בשנה האחרונה כנגד למעלה מ-100 נתבעים). התביעות הוגשו בשיטת "סרט נע" – בכולן התובע הוא שוטר (או מספר שוטרים), שצולם בעת מפגש עם אזרחים כשהוא נוהג כלפיהם באלימות או בדרך מקוממת אחרת; בכולן כמעט הנתבעים הם גולשים ברשת הפייסבוק שהגיבו לפוסט עם התיעוד המצולם של התקרית; כל התביעות הוגש על ידי אותו משרד עורכי דין, והן מנוסחות באופן זהה כמעט; הנתבעים (5-3 בכל תביעה) נבחרו באופן אקראי מתוך רשימה של מאות מגיבים לכל פוסט.


ב-14.1.2021 הגשנו בקשות להצטרף כידיד בית משפט ל-16 תביעות כאלה. בקשות ההצטרפות להליכים הוגשו כדי שכל אחד מהסכסוכים הקונקרטיים יידון על רקע היבטי הרוחב של התופעה.


בבקשה טענו שלמרות שהתבטאויות הגולשים קשות ומקוממות (חלקן קללות מהסוג הירוד והקיצוני ביותר), הכף נוטה לטובת חופש הביטוי ממספר טעמים:


א. אפקט מצנן : גל התביעות ההמוני משקף שיטה של ממש שתכליתה, ולכל הפחות תוצאתה, פגיעה אנושה בחופש הביטוי ביחס לתופעה בעלת חשיבות ציבורית גדולה - אלימות שוטרים. התביעות מעבירות מסר ברור לאזרחים בכלל ולפעילים במאבק נגד אלימות שוטרים בפרט, שהשתתפות בשיג ובשיח הציבורי היא מסוכנת ועלולה לגבות מחיר אישי כבד, ושמוטב "לשבת בשקט" ולא ליטול בו חלק. מספר מאפיינים בגל תביעות השוטרים הנוכחי מזוהים באופן ברור עם התופעה של "תביעות השתקה".


ב. הגנה מוגברת לביטויים ברשתות החברתיות: הפסיקה הכירה בייחוד של האינטרנט והרשתות החברתיות כמדיום תקשורתי המוני, נגיש לכל ותוסס, שכולל הבעת דעות חריפות וביקורות נוקבות. לצד ההגנה המוגברת שניתנה בפסיקה לפרסומים באינטרנט, הוכרה גם ההשפעה הזניחה של פרסומים אלה, אשר "נבלעים בהמון". תגובה לפוסט בפייסבוק נמצאת בתחתית סולם ההשפעה והחשיפה של פרסום. זו איננה התבטאות באחד מכלי התקשורת הממוסדים, בודדים האנשים שנחשפים לה, במיוחד כשהיא נבלעת בין מאות תגובות, היא לא ניתנת לאיתור מאוחר והיא דומה במהותה ובהשפעתה יותר להערה שאדם זורק לחלל האוויר מאשר לפרסום.


ג. קללות וגידופים מוגנים במסגרת חופש הביטוי: הזכות החוקתית לחופש ביטוי חלה, אולי אף ביתר שאת, על ביטויים חריגים, מקוממים ומעוררי סלידה. בתי המשפט נתנו הגנה לקללות ולגידופים, בפרט כשדנים בבמות הביטוי של רשת האינטרנט בעניין ציבורי שמעורר בקרב רבים מאד רגשות של תסכול, כאב וכעס.



ת"א 57183-08-20 אילן גאנם נ' א"ג


בקשה להצטרף כ"ידיד בית המשפט". עו"ד: אבנר פינצ'וק, אן סוצ'יו




קישורים:





bottom of page