התנהלות המשטרה במבצע "חוק וסדר"


אילוסטרציה
צילום: יוסי זמיר, שתיל-סטוק

בשבועות האחרונים עצרה משטרת ישראל קרוב ל-2,000 איש, רובם המוחלט (90%) תושבי ואזרחי המדינה הערבים. כ-20% מן העצורים הם קטינים. חלק נכבד מהמעצרים בוצעו בשבוע האחרון, במסגרת מבצע "חוק וסדר" עליו הכריזה המשטרה ב-23.5.2021, בתום גל המחאות ולאחר רגיעת הרוחות. לפי נתונים שהציגה המשטרה ב-27.5 נעצרו עד כה במסגרת המבצע 302 אנשים, מתוכם 13 יהודים וכל השאר ערבים. 52 מאותם עצורים היו קטינים. באותו יום הודיעה המשטרה על הארכת מבצע המעצרים בשבוע נוסף.


בפנייה ששלחנו היום (30.5.2021) ליועץ המשפטי לממשלה כתבה עו"ד גדיר ניקולא, מנהלת היחידה לזכויות המיעוט הערבי, כי מטרתה של מדיניות המשטרה היא יצירת הרתעה וענישה בקרב החברה הערבית. טענו כי מדיניות זו מתבצעת תוך הפרה בוטה של זכויות חוקתיות ראשונות במעלה, ובכללן הזכות לחירות, ותוך שימוש לרעה בסמכות וחריגה מהוראות החוק.


בפנייה צוין שיעד ההפחדה וההרתעה של המבצע קיבל ביטוי באופן שבו התנהלו המעצרים: כוחות רבים של שוטרים וניידות משטרה נכנסו בהפגנתיות ובכוחנות לתוך הבתים ביישובים ובשכונות הערביים, פעמים רבות בשעות הקטנות של הלילה, כדי לבצע מעצרים של צעירים וצעירות, חלקם קטינים, כאילו היו גדולי הפושעים. המשטרה לא ניסתה לזמן תחילה לחקירה, אלא מיהרה לעצור רבים מאוד, בהתאם ליעד כמותי של מעצרים שקבעה לעצמה מראש. רוב העצורים היו צעירים ערבים שחשודים בביצוע עבירות מהשבועות האחרונים בתחום "הפרות הסדר הציבורי", "תקיפת שוטרים" ו"יידוי אבנים", בנוסף למספר לא מבוטל של עצורים שהם עיתונאים ופעילים פוליטיים, שהחשדות נגדם עניינו פרסומים והתבטאויות ברשתות החברתיות. הרוב מכריע של העצורים במסגרת מבצע "חוק וסדר" שוחרר בתום החקירה, דבר המעיד על כך שלא היתה הצדקה למעצר מלכתחילה.


עו"ד ניקולא הדגישה בפנייה כי חוק המעצרים קובע עילות ברורות למעצר של אדם, הנוגעות למסוכנות

החשודים או לחשש מבוסס של המשטרה שהחשוד לא יתייצב לחקירה. החוק אינו מתיר להשתמש במעצרים למטרות כגון "סגירת חשבונות", "הרתעה והפחדה" או "החזרת המשילות". לפיכך ביקשנו מהיועץ המשפטי לממשלה להורות על הפסקת גל המעצרים, להורות על בדיקת מדיניות המעצרים בשבועות האחרונים,

לחדד נהלים בתחום המעצרים ולהנחות את המפכ"ל ואת הדרג הפיקודי במשטרה בדבר חובותיהם ומגבלות הסמכות שלהם בתחום זה.


פניית האגודה לזכויות האזרח, 30.5.2021