חוק האזרחות פקע - מה עושים עכשיו?

זכותון לבני/בנות משפחה נפגעי חוק האזרחות ("איחוד משפחות"), יולי 2021


הפגנה נגד חוק האזרחות
צילום: עדנאן חטיב

גרסת הדפסה (pdf)


על חוק האזרחות והכניסה לישראל שפקע


ב-6.7.2021 פקע תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס''ג-2003, לאחר שהכנסת דחתה את בקשת הממשלה להאריכו. החוק, שעמד בתוקף שנים ארוכות כל כך, אסר על מתן תושבות או אזרחות לפלסטינים תושבי השטחים הכבושים ולאזרחים של איראן, עיראק, סוריה ולבנון – כולל למי שהם בני/בנות זוג וילדים של אזרחי ישראל ושל תושביה. הוא "הקפיא" את מצבם של מי שקיבלו מעמד זמני קודם לחקיקתו, והם נותרו במעמד שהיה להם ללא אפשרות שדרוג, ואיפשר, באופן מוגבל, מתן היתרים לבני זוג ובמקרים הומניטריים.


לאורך השנים נעשו ניסיונות, ובהם של האגודה לזכויות האזרח, לתקוף את החוק ולהבטיח את זכויותיהם של בני המשפחות שנפגעו ממנו. בית המשפט העליון, בדעת רוב, אישר את חוקתיות החוק, משום שהרשויות טענו שתכליתו ביטחונית. בכל זירה אחרת הודו שמטרתו דמוגרפית.


מטבע הדברים, החוק פגע בעיקר במיעוט הערבי בישראל ובתושבי ירושלים המזרחית, המקיימים קשרי משפחה ונישואין עם הציבור הפלסטיני בשטחים. החוק התערב בזכות הכי בסיסית – לחיות עם בני המשפחה – וגזר על אלפי משפחות אומללות ומצוקה. יהיו הטעמים לפקיעת תוקפו אשר יהיו, יש לברך שהחרפה הזו נמחקה מספר החוקים.



מהם ההליכים לרכישת מעמד על ידי בני משפחה?


עם פקיעת תוקפו חוזרים לחול על בני זוג וילדים פלסטינים של אזרחי ישראל ותושביה החוקים והנהלים הרגילים להסדרת מעמדם של בני משפחה. מי שנשואים לאזרחים יכולים לרכוש אזרחות בהליך מדורג שנמשך ארבע שנים וחצי, ומי שנשואים לתושבי קבע יכולים לרכוש תושבות קבע בהליך מדורג שנמשך חמש שנים ושלושה חודשים. בני זוג ידועים בציבור יכולים לקבל תושבות קבע בתום הליך בן שבע שנים.


ההליך לקבלת מעמד נקרא הליך מדורג משום שבמהלכו נבחנים מעת לעת קיומם של חיי משפחה, כנות הקשר ובלעדיותו, ניהול משק בית משותף, מרכז חיים בישראל והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית. לאחר כל בחינה עתית ניתנים לתקופה היתר מת"ק (היתר שניתן על ידי המינהל האזרחי על פי הוראת רשות האוכלוסין וההגירה) או רישיון ישיבה (בדרך כלל תושבות ארעית, המכונה א/5). בסוף ההליך ניתן המעמד הקבוע – אזרחות או תושבות קבע בהתאם לסוג ההליך.


הליכים נוספים לאיחוד משפחות הם הליכים להסדרת מעמדם של ילדים לתושבי קבע. בעוד ילדים של אזרחים שנולדו בישראל זכאים לאזרחות מלידתם, הסדרת מעמדם של ילדים לתושבי קבע מורכבת יותר. יש הבחנה בין ילדים שנולדו בישראל לבין אלה שנולדו מחוץ לישראל, כולל בשטחים הכבושים.



ומה במקרים הומניטריים?


בנוסף להליכים לרכישת מעמד כבני זוג או לילדים, אפשר להגיש בקשות להסדרת מעמד מטעמים הומניטריים, שרשות האוכלוסין וההגירה מחליטה אם ועדה בין-משרדית תדון בהן. ככל שהבקשות נדונות בוועדה היא יכולה להמליץ למנכ"ל הרשות להקנות מעמד כלשהו. בין היתר מובאים בפני הוועדה, בהתאם להחלטת הרשות, גם עניינים שאינם ייחודיים והומניטריים, אלא שכיחים: מקרים של בני זוג לשעבר של אזרחים ותושבים שיש להם ילדים ישראלים משותפים, מקרים שבהם בן הזוג הישראלי הלך לעולמו בטרם הסתיים ההליך המדורג, ומקרים שבהם הפרידה בין בני הזוג היא על רקע אלימות.



מה יכולים לעשות כעת בני משפחה שהחוק לא איפשר להם לקבל מעמד או הקפיא אותם במעמד זמני?


מי שלא התאפשר להם בשל החוק להגיש בקשות להסדרת מעמד – יכולים לפנות ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה באזור מגוריהם ולהגיש בקשה בהתאם לנוהל המתאים – לנשואים או לידועים בציבור, לאזרחים או לתושבי קבע, או מטעמים הומניטריים. אין עוד מגבלת גיל על הסדרת מעמד.


מי שקיבלו היתר מת"ק או תושבות ארעית, והשלימו את מספר השנים הנדרש להליך על פי הנוהל הרלוונטי להם (לאזרחים או לתושבים וכולי), יכולים לפנות ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה שבה מטופל עניינם ולהגיש מיד בקשה להתאזרחות, אם מדובר בבני זוג של אזרחים, או לקבלת תושבות קבע, אם מדובר בבני זוג של תושבי קבע.


מי שקיבלו היתר מת"ק או תושבות ארעית מטעמים הומניטריים ומחזיקים במעמד מספר שנים – יכולים גם הם לפנות בבקשה לקבלת תושבות קבע, ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה. בעוד שההליכים עבור בני זוג מובנים בנהלים, ולוחות הזמנים לקבלת מעמד קבוע קבועים בהם, כל מקרה הומניטרי נבחן על פי נסיבותיו.

עם פקיעת תוקפו של החוק שבים לחול גם הנהלים הרגילים העוסקים בהסדרת מעמדם של ילדים לתושבי קבע, ואין עוד מניעה להעניק להם את מעמדם של הוריהם ללא שתהיה מגבלה על אפשרות לקבל תושבות קבע.



כיצד מגישים בקשות לקבלת מעמד?


הגשת בקשות חדשות כרוכה בהמצאת שורה ארוכה של מסמכים מזהים ומסמכים להוכחת זוגיות ומרכז חיים בישראל. אם מוגשת בקשה חדשה, רשות האוכלוסין וההגירה דורשת להשלים את הגשת המסמכים הנדרשים בתוך 45 יום מפתיחת התיק, שאם לא כן היא נוהגת לסגור את הבקשה ויש להגישה מחדש.


אגרות משולמות בראשית ההליך, עם כל בקשה לחידוש ההיתר או הרישיון ובסיום ההליך. אפשר לבקש פטור מתשלום אגרה מטעמים סוציאליים על בסיס המצב הכלכלי.


על מי שמבקשים להגיש כעת בקשות לסיום ההליך, משום שחלפו שנים מאז שהחלו בו והחוק לא איפשר להם לסיימו לפי הנהלים שחלים על בני זוג שאינם פלסטינים, לפנות ללשכה ולהגיש בקשה לקבלת אזרחות או תושבות קבע.



איך פונים לרשות? איך קובעים תור?


לצורך הגשת בקשות למעמד מכל סוג יש לפנות ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה הקרובה הביתה. אפשר להזמין תור באמצעות טופס מקוון, ואפשר אף להגיש בקשה לפתוח בהליך מדורג באמצעות טופס מקוון, שאליו יש לצרף את המסמכים הנדרשים. אם לא נענים, יש להגיע ללשכה ולקבוע תור.



מה אם רשות האוכלוסין וההגירה אינה משיבה לפניות או דוחה אותן?


רשות האוכלוסין וההגירה ידועה לשמצה בבירוקרטיה המכבידה, במנהל לא תקין, ביחסה הלא הגון אל מבקשי המעמד, ופעמים רבות בהיעדר מענה. כך היה במשרד הפנים לפני החוק, וכך לצערנו גם כיום.


יש לתעד כל פנייה אל רשות האוכלוסין וההגירה – מתי נערכה, באיזה אופן, עם מי שוחחתם, מה נאמר וכולי. יש לשמור העתקים של כל המסמכים שנמסרים לרשות, קבלות על תשלומי אגרות, זימונים ומכתבים שמתקבלים מן הרשות ועוד. יש לדרוש לקבל מענה בכתב לכל פנייה, אף על פי שלצערנו אי אפשר להבטיח שפקידי הרשות ינהגו על פי חוק וייעתרו לכך.


על החלטות של הרשות, כמו גם על היעדר מענה לבקשות, אפשר להגיש ערר לבית הדין לעררים במשרד המשפטים. בתי דין לעררים יש בירושלים, בתל אביב, בבאר שבע ובחיפה, והפנייה אליהם בהתאם לאזור הגיאוגרפי שבו נמצאת לשכת רשות האוכלוסין וההגירה (אלא אם ההחלטה ניתנה על ידי מטה רשות האוכלוסין וההגירה בירושלים, שאז יש לערור לבית הדין בירושלים). על החלטות בית הדין אפשר לערער לבית המשפט המחוזי, ועל פסקי דינו אפשר לבקש לערער לבית המשפט העליון.