- 30 בנוב׳ 2022
- זמן קריאה 3 דקות

הפרדה במוסדות חינוך בתל אביב-יפו

ב-3.8.2021 עתרנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשמם של כ-650 ילדים מבקשי מקלט והוריהם, וכ-100 הורים לתלמידים אזרחי ישראל, בדרישה להפסיק את ההפרדה הפסולה במוסדות החינוך בעיר. העתירה הוגשה גם בשם האגודה לזכויות האזרח, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט וספריית גן לוינסקי, באמצעות האגודה לזכויות האזרח והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

בעתירה נכתב כי בעיר פועלים ארבעה בתי ספר יסודיים וכ-60 גני ילדים שבהם מתחנכים רק ילדי מבקשי מקלט, רובם ממוצא אריתריאי. נטען כי מדיניות ההפרדה במסגרות החינוך סותרת את הדין ואת פסיקת בתי המשפט, ופוגעת בלב הזכות לשוויון, לשוויון הזדמנויות בחינוך, לזכות לחינוך הולם, לעקרון טובת הילד ולזכותם לכבוד של ילדים אלה ושל הוריהם. עוד נכתב כי ההפרדה המתבצעת במסגרות החינוך בין ילדי מבקשי מקלט לילדים אזרחי ישראל, בין "שחורים" ל"לבנים", אינה יכולה להמשיך ולהתקיים במדינת ישראל הדמוקרטית קרוב ל-70 שנים לאחר שניתן פסק הדין המכונן בעניין Brown v. Board of Education, אשר הכלל שקבע, לפיו "נפרד אינו שווה" קנה לו אחיזה במשפט הישראלי.

העירייה מצדיקה את הרישום והשיבוץ במוסדות ייעודיים, סגרגטיביים, בכך שהיא פועלת בהתאם לתקנות הרישום, המחייבות רישום תלמידים במוסדות חינוך הקרובים לביתם. לטענתה, מאחר שאוכלוסיית מבקשי המקלט מתרכזת בשכונות דרום העיר, זוהי גזירת גורל ולא הפרדה אסורה. משרד החינוך מעניק לכך גיבוי. בעתירה נטען שטענה זו, הפסולה נורמטיבית נוכח תוצאותיה, אינה מתיישבת עם העובדות ועם הוראות הדין. ילדי מבקשי מקלט נשלחים למוסדות חינוך ייעודיים אף שקיימים אחרים, בהם לומדים אזרחי ישראל, הסמוכים יותר לבתיהם; ותקנות הרישום מתירות חריגה מעקרון קרבת מקום המגורים, בין היתר מטעמי של מדיניות חינוכית.

בעתירה הובאו תצהירים של הורים וחוות דעת של מומחיות ומומחים בחינוך ובפדגוגיה, בפסיכולוגיה קוגניטיבית, בנוירולוגית ילדים ובהתפתחות הילד, וממצאי מחקרים בחינוך שהתבצעו בישראל ובעולם. כל אלה מלמדים על הנזקים הקשים שנגרמים לילדי מבקשי המקלט בשל רישומם ושיבוצם במוסדות חינוך נפרדים - השפלה קשה ותיוג חברתי, נזקים חינוכיים וקוגניטיביים, ופגיעה אנושה בהתפתחותם התקינה- ועל הצורך הדחוף בשילוב ילדי האוכלוסייה הזרה בכיתות אינטגרטיביות, לצד ילדים אזרחי המדינה. חוות הדעת והמחקרים בתחום מלמדים עוד, כי מדיניות שילוב מושכלת תורמת לכלל אוכלוסיית התלמידים, ותיקים וחדשים, כמו גם לפירוק סטריאוטיפים ודפוסים גזעניים בחברה כולה, ועשויה לחסוך הון עתק לקופת הציבור בשל הסללתם של האחרונים למסגרות חינוך מיוחד, אף שפוטנציאל ההתפתחות של מרביתם המכריע תקין לחלוטין.

ב-26.7.2022 דחה בית המשפט את העתירה. בית המשפט קבע כי מדיניות העירייה לשבץ ילדים לבתי ספר על פי קרבה למקום מגוריהם היא חוקית, ולא הוכח שהיא פועלת ממניעים זרים. בית המשפט נמנע מלהתייחס לשאלה העיקרית שניצבה לפתחו - חוקיותם של מוסדות חינוך נפרדים, נוכח הכלל שעוגן בפסיקת בית המשפט העליון, ולפיו נפרד אינו שווה.

ב-20.11.2022 הגשנו לבית המשפט העליון ערעור על פסק הדין, יחד עם הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך. טענו כי בקבעו שהרישום למוסדות החינוך נעשה כדין, בית המשפט המחוזי נמנע מלהתמודד עם טענת ההפליה שהועלתה בעתירה. ביקשנו מבית המשפט לאסור על קיומן של מסגרות חינוך נפרדות, ולהורות לעיריית תל אביב-יפו ליישם מדיניות שיבוץ ושילוב אשר תבטיח את חובתה החוקית לספק חינוך איכותי ושוויוני לכלל ילדי העיר, כולל הסעות לבתי הספר אינטגרטיביים ברחבי העיר. דיון בערעור נקבע ל-1.5.2023.

עת"מ 7240-08-21 בראון (קטין) נ' ראש עיריית תל אביב-יפו; עע"מ 7906/22 בראון (קטין) נ' ראש עיריית תל אביב-יפו

עו"ד: טל חסין (האגודה לזכויות האזרח), הרן רייכמן (הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה)

עת"מ 7240-08-21

העתירה, אוגוסט 2021

תגובה מקדמית מטעם עיריית תל אביב-יפו, אוגוסט 2021

תגובת העותרת, אוגוסט 2021

הסדר דיוני, ספטמבר 2021

הודעה ובקשה מטעם המדינה, דצמבר 2021

עיקרי טיעון מטעם העותרים, מאי 2022

פסק הדין, 26.7.2022

עע"מ 7906/22

הערעור, נובמבר 2022