top of page

אפליית לקוחות ערבים במכירת דירה

ב-24.8.2021 הגשנו עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בדרישה להטיל קנס על חברת בנייה שהפלתה לקוחות ערבים.


החברה, "פרץ בוני הנגב", זכתה במכרז מחיר למשתכן ובמסגרתו קיבלה יחידות דיור לשיווק חופשי. במכרז יש סעיף האוסר על החברה הזוכה לנקוט אפליה פסולה בעת שיווק ומכירת יחידות הדיור. כאשר העותר, אזרח ערבי, התעניין ברכישת דירה בפרויקט, נציג המכירות הפנה אותו למשרד השיכון ושיקר לו לגבי האפשרות לרכוש דירה שלא במסגרת מחיר למשתכן. כך גם אירע לעוד שלושה לקוחות ערבים, שכולם קיבלו אותה תשובה שקרית ומטעה. לעומת זאת, יהודים שפנו הוזמנו מיד לראות את הדירות, קיבלו פרטים מלאים ויכלו להתקדם לרכישה.


בדצמבר 2020 פנינו לרשות מקרקעי ישראל בדרישה להטיל קנס על חברת "פרץ בוני הנגב". לאחר שימוע שערכה לחברה החליטה רמ"י לדחות את התלונה, בלי הנמקה של ממש, ואף לא אפשרה לנו להגיב לטענות החברה. לפיכך הגשה העתירה.


בעתירה נטען כי התנהלות החברה, שחזרה על עצמה, נועדה בבירור למנוע מלקוחות ערבים פוטנציאליים להתקדם לרכישת דירה בפרויקט, אך ורק בשל היותם ערבים. זאת מטעמים גזענים, או משום שבעיני החברה הם לקוחות "לא רצויים", שאולי יפגעו באטרקטיביות של הפרויקט בעיני לקוחותיהם האחרים. טענו שמול הראיות החד משמעיות לאפליה מצד החברה, החלטת ועדת המכרזים שלא להשית עליה קנס פוגעת בזכות לשוויון, מעבירה מסר קשה של השלמה מדינתית עם אפליה גסה במקרקעי ציבור, ואינה סבירה באופן קיצוני. עוד טענו שהחלטת ועדת המכרזים שלא לאפשר לאגודה לזכויות האזרח להשמיע את טענותיה במהלך ההליך מהווה הפרה של חובת השימוע והחובה לקבל החלטה לאחר תשתית עובדתית מלאה.


בעקבות העתירה הודיעה הפרקליטות שוועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל תבחן מחדש את ההחלטה שלא לקנוס את החברה. ב-1.5.2022 פרסמה ועדת המכרזים את החלטתה, ולפיה בשלושה מקרים שונים החברה הטעתה לקוחות ערבים ומסרה להם שאין לה דירות למכירה אלא במסגרת מחיר למשתכן – דבר שלא היה נכון, וכי לפונים יהודים לא נמסר מידע מטעה כזה. לצד זאת קבעה הוועדה ש"לא הוכחה מדיניות מפלה או אפליה שיטתית ומכוונת של החברה", ולכן הוועדה החליטה להורות על דרישת פיצוי מוסכם בסכום נמוך של 30,000 ₪ בלבד (הסכום המקסימלי הוא 450,000 ש"ח). בעקבות מתן הקנס העתירה נמחקה.


ב-17.11.2022 חזרנו ועתרנו לבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע, בבקשה שיורה לוועדת המכרזים לקבוע מחדש את גובה הפיצוי באופן ההולם את חומרת ההפליה שהתגלתה. טענו כי כאשר קיים רצף של אירועי הפליה, כמו במקרה זה (שבו תועדו ארבעה מקרי הפליה של ערבים, שבשלושה מהם ההפליה כללה שקר מכוון), הנטל להוכיח שלא מדובר במדיניות הוא על כתפי החברה ולא על כתפי הנפגע. טענו כי בעידן שבו ההפליה היא סמויה ולא מוצהרת, לא ניתן לצפות מנפגעי ההפליה להוכיח מדיניות מפלה, ולכן יש לנקוט בכלל של היפוך הנטל. טענו שהחברה קיבלה הזדמנות לנסות ולסתור את החזקה שהיא נקטה במדיניות מפלה, וכשלה בכך. כך, למשל, החברה טענה שזו הייתה טעות בתום לב של איש המכירות, אך לא הביאה תצהיר שלו והוא לא השתתף בשימוע. כמו כן, החברה לא הצליחה לספק נתונים שסותרים את הטענה שהיא נקטה במדיניות מפלה.


בכל מקרה טענו, כי העובדה שהקנס שהטילה רמ"י על סך ארבע ההפרות היה פי 15 פחות מהפיצוי שהיה בידה לגבות על הפרה אחת הוא בלתי סביר באופן קיצוני, מבטא הסכמה בקריצה לגזענות שבה נקטה החברה, ובוודאי שאינו מרתיע. טענו כי הפיצוי במקרה זה לא נועד לפצות את נפגע העבירה אלא מטרתו עונשית והרתעתית, ולכן כאשר רמ"י מטילה קנס נמוך כל כך במקרה של הפליה חמורה על בסיס לאום היא פועלת נגד התכליות של קביעת הפיצוי, ולא עומדת בחובתה להגן על הזכות החוקתית לשוויון בנגישות למקרקעין שבניהולה.



עת"מ 54529-08-21 אבורביעה נ' רשות מקרקעי ישראל; עת"מ 38443-11-22 אבורביעה נ' רשות מקרקעי ישראל

עו"ד: גיל גן-מור


עת"מ 54529-08-21

העתירה, אוגוסט 2021

הודעה ובקשה מוסכמת מטעם המדינה, אוקטובר 2021

הודעה מעדכנת מטעם המדינה, 1.5.2022


עת"מ 38443-11-22

העתירה



קישורים:

עדי כהן, בוני הנגב סירבה למכור דירה לתושב ערבי – ונקנסה רק ב-30 אלף שקל, דה-מרקר, 15.5.2022

אסף פוזיילוב, בעקבות תחקיר כאן חדשות: רשות מקרקעי ישראל תדון מחדש בטענות לגזענות נגד ערבים, כאן11, 12.10.2021

גיא נרדי, האגודה לזכויות האזרח מאשימה את רשות מקרקעי ישראל בתמיכה באפליית ערבים, גלובס, 26.8.2021

אריאל נוי, פרץ בוני הנגב הפלתה ערבים, תיקנס בחצי מיליון שקל?, 28.8.2021, ICE

פניית האגודה לזכויות האזרח לרשות מקרקעי ישראל (לפני הגשת העתירה), דצמבר 2020

תשובת חברת פרץ בוני הנגב, ינואר 2021

אסף פוזיילוב, תחקיר: כך לא מוכרת חברת הבנייה הגדולה דירות לערבים, כאן חדשות, 10.11.2020



העתירה נכתבה בסיוע המתמחה אייל לוריא פרדס



bottom of page