במקום לסייע לאזרחים, מצלמות הגוף עוזרות לשוטרים להגיש נגדם תביעות


אילוסטרציה
© Burt Johnson | Dreamstime.com

הנוהל המעודכן של המשטרה בעניין מצלמות הגוף שנושאים השוטרים מסדיר הליך מיוחד, שמאפשר לשוטרים לקבל בקלות תיעוד ממצלמות הגוף שלהם ופרטים נוספים מתיקי חקירה לצורך הגשת תביעות "שיימינג" נגד אזרחים (תביעות של שוטרים נגד אזרחים שביקרו אותם ברשתות החברתיות). לעומת זאת, אזרחים שמבקשים לקבל את אותם סרטונים נדרשים לעבור מסלול ארוך ומסובך ורק לעיתים רחוקות זוכים לקבל את המידע – אף אם הם עצמם מתועדים בו.


בפנייה שהגשנו היום (20.10.2021) ליועצת המשפטית של המשטרה, יחד עם התנועה לחופש המידע, דרשנו שהמשטרה תבטל את הסעיף החדש בנוהל, שנותן לשוטרים גישה קלה לחומרי חקירה לצרכים אישיים, וכן שתקבע מסלול ייעודי – קל ופשוט - לקבלת חומרי מצלמות הגוף עבור אזרחים שמתועדים בסרטונים. בפנייה טענו עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, כי ההסדר החדש מייצר הפליה בין שוטרים לאזרחים בזכות הגישה לערכאות ובזכות לקבל מידע, וזאת למרות שדווקא האזרחים הם אלה שפרטיותם נפגעת בחומרי מצלמות הגוף ושאמורים לקבל עדיפות בגישה למידע שנוגע אליהם.


בפנייה צוין כי התכלית המקורית של פרויקט מצלמות הגוף – לקדם את השקיפות של עבודת המשטרה כלפי הציבור – כמעט שאינה מתקיימת, ולעומת זאת המשטרה עושה שימוש חד צדדי בתיעוד לצרכיה – אם לצורכי דוברות ואם לקידום תביעות השתקה של השוטרים. עוד צוין בפנייה שהסיוע והתמיכה של המשטרה בהגשת תביעות "שיימינג" על ידי שוטרים אינה במקומה, ושראוי היה שהמשטרה תפעל נגד התופעה הבעייתית של תביעות "השתקה" שפוגעות בחופש הביטוי, במקום לעמוד מאחוריה ולהשתמש בה כדי להתאנות למבקריה.


פניית האגודה לזכויות האזרח והתנועה לחופש המידע ליועצת המשפטית של המשטרה, 20.10.2021



הפנייה נכתבה בסיוע סיון תהל, רכזת השטח וחופש המחאה, והמתמחה אייל לוריא פרדס