ככלל, החוק מחייב לעטות מסכת פנים במטרה למנוע הדבקה והידבקות בקורונה במקומות סגורים, ומי שמפר חובה זו עלול להיקנס. אולם בחוק נקבע גם פטור מעטיית מסכה ממי שאינם יכולים או מתקשים לעטות מסיכה בשל מוגבלות: "אדם שמחמת מוגבלות נפשית, שכלית או רפואית מתקשה באופן משמעותי או שנמנעת ממנו עקב מוגבלותו האמורה, לכסות את הפה ואת האף" פטור מלעטות מסיכה (סעיף 3ה(ב)(2) לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)).
החוק אינו מחייב את מי שזכאי לפטור להציג מסמכים רפואיים להוכחת זכאותו. בהיעדר הנחייה אחידה וברורה שתקבע כיצד יש לנהוג במקרה שאדם טוען לפטור, כל גוף ציבורי וכל בית עסק קובע לעצמו כללים לעניין זה כראות עיניו. משרדים ונותני שירותים ציבוריים, דוגמת לשכות הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה, מסרבים לעיתים לתת שירות לאנשים עם מוגבלות שאינם עוטים מסכה, תוך התעלמות מטענתם שהם זכאים לפטור. בעלי עסקים החוששים מקנסות ומאבטחים המוצבים בכניסה למקומות ציבוריים, מסרבים לעיתים להכניסם למקום. במקרים רבים, בפרט במקרים שבהם המוגבלות אינה ניכרת ממראהו של האדם, נדרש האדם להציג מסמכים להוכחת המצב הרפואי.
יתר על כן, אין הנחיה בנוגע לנוסח מחייב של אישור לזכאותו של אדם לפטור, כך שגם רופא.ה המבקש.ת להנפיק אישור כזה אינו יכול להנפיק מסמך שיתקבל ויכובד על ידי הרשויות השונות. כתוצאה מכך, אנשים הזכאים לפטור נאלצים לשאת ולהציג בפני כל דורש מסמכים רפואיים מפורטים, שהצגתם פוגעת בזכותם לפרטיות באופן קשה.
חשוב להדגיש שלשוטר, פקח, עובד ציבור או כל אדם אחר אין סמכות לדרוש מאדם להציג מסמכים רפואיים כאשר חובה זו לא נקבעה בחוק. חיובו של אדם להציג מסמכים רפואיים מהווה פגיעה בזכות היסוד לפרטיות ובזכות לחיסיון רפואי.
פנינו למנכ''ל משרד הבריאות בדרישה שיבהיר את המצב החוקי, יפרסם הנחיות מחייבות בנושא וידאג לאכיפתן. במענה משרד הבריאות לפנייתנו נכתב כי אין חובה להציג מסמכים רפואיים או לחשוף מידע אישי להוכחת הזכאות לפטור, וכי הדבר נתון לשיקול דעתו של הטוען לזכאות לפטור.