המשטרה משתמשת בטכנולוגיית "איכון הפוך" ללא בסיס חוקי ומפרה זכויות יסוד


אילוסטרציה
© Rafael Ben Ari | Dreamstime.com

לאחרונה נחשפנו לשימוש המשטרתי שנעשה בטכנולוגיית "איכון הפוך": במקום לאכן את מיקומו של אדם מסוים שקשור לעבירה, המשטרה מבקשת נתוני מיקום או נתוני תקשורת אחרים של כלל המנויים הנמצאים בתא שטח מסוים, ללא חשד פרטני ביחס אליהם. פעולה זו משקפת מעקב המוני אחר מיקומם של עשרות, מאות ואולי אלפי אנשים תמימים. נתוני המיקום של אדם מהווים מידע אישי רגיש שיכול לחשוף פרטים רבים אודותיו.


ב-28.4.2022 פנינו ליועץ המשפטי של המשטרה, ודרשנו להפסיק להשתמש בטכנולוגיה. עו"ד אן סוצ'יו טענה שהשימוש ב"איכון הפוך" מבוצע בחוסר סמכות: זאת מכיוון ש"חוק נתוני תקשורת", המסמיך את המשטרה לקבל נתוני תקשורת, לא מתיר לה לפגוע באופן גורף בפרטיותם של כל הנמצאים בתא שטח מסוים, שאינם חשודים בדבר. בין היתר, החוק קובע שבית המשפט יתיר למשטרה לקבל נתוני תקשורת בתנאי שהדבר לא יפגע במידה העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם. ב"איכון הפוך" הפגיעה אינה רק בפרטיותו של אדם אחד, אלא בפרטיותם של רבים מאוד, שנתוני המיקום שלהם נמסרים למשטרה.


בפסק דין מ-2012 בעתירת האגודה לזכויות האזרח נגד חוק נתוני תקשורת, בג"ץ אימץ פרשנות צרה בנוגע לחוק, והדגיש כי השימוש בסמכות יעשה רק בנוגע ל"אדם המעורב בעבירה" וכן "רק במקרים בהם הדבר נדרש לצורך ממוקד וקונקרטי ... זאת, להבדיל משימוש בהסדרי החוק למטרות כלליות של גילוי עבריינים ומניעת פשע".


טכנולוגיית "איכון הפוך" מצטרפת לשורה ארוכה של טכנולוגיות שבהן המשטרה עושה שימוש נרחב ללא הסדרה מפורשת בחוק, ובכלל זה מערכת "עין הנץ" ותוכנת "פגסוס". הצורך להשתמש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לאכיפת החוק וחשיפת פעילות עבריינית מחייב דיון ציבורי ובחינה מושכלת של היתרונות והחסרונות ושל מידתיות הפגיעה בזכות לפרטיות והאמצעים הנדרשים לפיקוח ובקרה על השימוש בטכנולוגיות אלה.


פניית האגודה לזכויות האזרח ליועץ המשפטי של המשטרה, 28.4.2022



קישורים:


עומר כביר, המשטרה מבצעת מעקבים המוניים כדי לאתר חשוד בודד, כלכליסט, 2.6.2022



הפנייה נכתבה בסיוע המתמחה אופק אזולאי