מתוך: המתקפה על הדמוקרטיה בישראל: הכנסת ה-25 והממשלה ה-37 – מעקב יוזמות שפוגעות בזכויות האדם ובדמוקרטיה. עדכון אחרון: אוגוסט 2023.
מאז הקמתה מקדמת הממשלה שלל צעדים שיש בהם כדי לפגוע במעמד הנשים ובזכויותיהן הבסיסיות ביותר. מעבר להשלכות של צעדים ספציפיים שהממשלה נקטה ונוקטת, התנהלותה מקדמת אווירה ציבורית שמעודדת ונותנת לגיטימציה לפגיעה בנשים ולהשפלתן. השלכותיה של אווירה זו על המעמד של נשים ועל היחס אליהן במרחב החברתי והציבורי בישראל כבר ניכרות בשטח, בין היתר בריבוי המקרים של אפליה, הדרה והשפלה של נשים בתחבורה הציבורית.
שדולת הנשים פרסמה מסמך הסוקר את היוזמות והצעדים הפוגעניים נגד נשים על ציר הזמן מתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית. בין הנקודות המרכזיות שנסקרו במסמך:
הממשלה סרבה לחתום על אמנת איסטנבול – אמנת מועצת אירופה למניעת אלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה – בטענה שהיא פוגעת בערכי המשפחה.
בהסכמים הקואליציוניים הוסכם על קידום חוקי הפרדה במרחב הציבורי ובאירועים.
הממשלה מינתה רק 6 שרות ופיטרה 9 מנכ"ליות במשרדי הממשלה, שתחתן מונו גברים. עד כה מונו שתי מנכ"ליות בלבד, שאחת מהם מסיימת את תפקידה. נוסף על כך, שורה של נשים פוטרו מתפקידים ציבוריים, לרבות מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה.
הממשלה מקדמת הצעת חוק שתאפשר הפרדה מגדרית בשעות הרחצה באתרי טבע ובחופים.
הכנסת העבירה נוסח מצומצם של חוק הפיקוח האלקטרוני, שנועד לסייע באכיפה של צווי הרחקה לבני זוג אלימים.
בוועדת השרים ליוקר המחייה שהוקמה ביוני 2023 מכהנת שרה אחת בבד מתוך 14 חברים.
השר לביטחון לאומי מקדם הרחבה משמעותית של הזכאים לשאת נשק, בלי לקחת בחשבון את האיומים הצפויים בשל כך לנשים (כמו גם לכלל הציבור).
השרה מאי גולן גנזה קמפיין לעידוד נשים להתמודד בבחירות המקומיות.
הממשלה מקדמת הצעת חוק לפירוק הרשות לקידום מעמד האישה. ההצעה מבקשת לבטל את הרשות, שהוקמה לפני 25 שנה ופעלה כגוף עצמאי, ולהקים במקומה גוף פוליטי שכפוף ישירות לשרה. כמו כן היא מסירה מתחומי העיסוק של הרשות את "קידום שוויון מגדרי", "מאבק באפליה נגד נשים" ו"טיפול באלימות כלפי נשים".
נציב שרות המדינה הודיע שפרסומים של השירות (כולל מודעות דרושים.ות) ייעשו בלשון זכר בלבד.