ב-15.10.2023 הצטרפה האגודה לזכויות האזרח לפנייה של אגודת יהודי אתיופיה, מחזקים, שוברות קירות, אמהות על המשמר ועומדים ביחד, בקריאה למצוא פתרונות דיור לתושבי יישובים בדרום הנמצאים תחת איום בלתי פוסק של טילים. בפנייה לראש הממשלה ולשר הביטחון ציינה עו"ד רינה איילין-גורליק, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה, כי בימים האחרונים החל פינוי של תושבים מאזור עוטף עזה, הממוקמים במרחק של עד 4 ק"מ מגדר הגבול, לבתי מלון והארחה ביישובים אחרים במרכז ובצפון, אולם לא ניתן מענה לתושבי יישובים אחרים בדרום – אשקלון, אשדוד, שדרות, נתיבות, ירוחם, באר שבע והסביבה – ובפרט לתושבי השכונות המוחלשות באותם יישובים. תושבות ותושבים ביישובים אלה נאלצים לשהות שעות ארוכות בממ"דים, וחלקם מתגוררים בבניינים ישנים ביותר וללא ממ"דים. לא ניתן גם פתרון לרובם המכריע של תושבי הפזורה הבדואית ביישובים ובעיירות.
"על מדינת ישראל לקחת אחריות על ביטחונם ורווחתם של תושבים אלה, המצויים תחת ירי רקטות בלתי פוסק, ולפעול על מנת לפנות אותם לאזורים בטוחים יותר, כשם שנעשה עם יישובי עוטף עזה", נכתב בפנייה. "בפרט יש לתת עדיפות עליונה למציאת פתרונות דיור מיידיים מחוץ לקו האש לאלו שאין ביכולתם למצוא מדור חלופי בכוחות עצמם בשל מצב כלכלי, ולכל הפחות לקשישים ולבעלי הצרכים המיוחדים שביניהם".
ב-19.10.2023 שלחנו פנייה דחופה לרשות החירום הלאומית (רח"ל) בדרישה לפנות באופן מיידי תושבים פגיעים במיוחד בישובים באזור הדרום. מהמידע שזורם אלינו מן השטח עולה כי דווקא האוכלוסיות העניות והמוחלשות ביותר, שאין להן אפשרות להתפנות בכוחות עצמן, ושחיות ברשויות מקומיות שלא יכלו לממן פינוי, נותרו להתגורר במבנים המסוכנים ביותר. אלו תושבות ותושבים פגיעים במיוחד, בהם אנשים עם מוגבלויות וקשישים, שסופגים מטחי רקטות ומתגוררים בבתים ללא מיגון. כך למשל כתבה לנו תושבת נתיבות: "לי יש אמא מבוגרת גרה בקומה שנייה, אין לנו ממ"ד, בזמן האזעקה אני סתם לוקחת אותה לאחד החדרים ומתפללים לה' שיעבור בשלום".
בפנייה ציינו עו"ד משכית בנדל ורכזת השטח סיון תהל, כי ביישובים שבהם לא הוחלט על פינוי כללי היחידים שפונו על ידי המדינה הם המועטים שביתם נהרס לגמרי, וכן משפחות מועטות במצבים קיצוניים של נכויות קשות מרובות. באשקלון, למשל, כמה מאות תושבים עם מוגבלויות פיסיות וקוגניטיביות, קשישים ומונשמים פונו על ידי מתנדבים במימון של תרומות והציבור, והעירייה פנתה בבקשה לארגוני המתנדבים לפנות עוד מאות אנשים. בפנייה ציינו כי ההחלטה שלא לפנות תושבים פגיעים במיוחד המתגוררים בערים הסופגות מכות אש קשות, מהווה הפלייה ברורה וקשה נגד אנשים החיים בעוני ובהדרה, ונגד תושבי רשויות שאינן עשירות דיין.
לפיכך דרשנו מרשות החירום הלאומית:
לקבוע אמות מידה לפינוי תושבים על בסיס הפרמטרים הבאים: מידת החשיפה של כל יישוב לירי מרצועת עזה, מידת מיגונם הפרטנית של התושבים, ומידת פגיעותם הפרטנית של התושבים, ולפרסמן לציבור.
לפנות תושבות ותושבים על חשבון המדינה, כפי שנעשה עד כה ביחס ליישובים אחרים, ולא להטיל את האחריות לכך על הרשות המקומית.
להיערך באופן דומה גם ביחס ליישובי הצפון.
ב-22.10.2023 פנינו בשנית לרח"ל, לאחר שפורסם בתקשורת שהתקבלה החלטה בדבר פינוי אוכלוסיות פגיעות מהעיר אשקלון. בירכנו על ההחלטה, אך הדגשנו כי יש יישובים נוספים שספגו וסופגים מכות קשות במלחמה. חזרנו ודרשנו מרח"ל לפעול לפינוי מסובסד של תושבים ביישובים שסופגים מטחי רקטות ומתגוררים בבתים ללא מיגון, ובפרט של תושבים פגיעים במיוחד כמו אנשים עם מוגבלות וקשישים. בפנייה נוספת, יחד עם ארגון בזכות - המרכז לזכויות אנשים עם מוגבלויות, דרשנו לפנות בעדיפות ראשונה אנשים עם מוגבלות וקשישים מיישובים שבהם יש הוראת פינוי, וכן לפנות אנשים אלה גם מיישובים המצויים תחת אש שאין לגביהם הוראת פינוי.
פניית הארגונים, 15.10.2023
פניית האגודה לזכויות האזרח, 19.10.2023
פניית האגודה, 22.10.2023
פניית האגודה וארגון בזכות, 24.10.2023
הפניות נכתבו בסיוע המתמחות יעל זיידמן ואלזה בונייה