מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן - תמונת מצב

06.02.2019

 

רופאים לזכויות אדם | א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל | המוקד לפליטים ולמהגרים האגודה לזכויות האזרח בישראל | קו לעובד | ARDC - המרכז לקידום פליטים אפריקאים

פברואר 2019


 

רקע

 

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה בישראל חיים כ-35 אלף מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן. מבקשי המקלט חיים בישראל עשור ואף למעלה מכך ללא מעמד, ללא אשרת עבודה, ועם נגישות מצומצמת ביותר לשירותי רווחה ובריאות.


כ-14 אלף מבין מבקשי המקלט מתגוררים בדרום תל אביב. השאר מתגוררים, במספרים נמוכים  משמעותית, בעיקר בערים: אשדוד, אילת בני ברק וירושלים ובערים נוספות כמו נתניה וראשון לציון.


אחוזי ההכרה בפליטים בישראל: רק 10 אריתריאים ורק סודני אחד קיבלו מעמד פליט (פחות מאחוז);  וכ-800 מבקשי מקלט דארפורים שחיים בישראל קיבלו תושבות ארעית (א/5), וזאת מבלי שישראל תבדוק את בקשות המקלט שלהם.
אחוזי ההכרה באירופה למבקשי מקלט מאריתריאה: כ-70% מקבלים מעמד פליט. אם מוסיפים לכך את מספר האנשים שמקבלים הגנות משלימות (הכוללות שירותי בריאות ורווחה, ביטוח לאומי, אישורי עבודה וסיוע בהתאקלמות תעסוקתית ולשונית), שיעורם מגיע לכ-90%.
אחוזי ההכרה באירופה למבקשי המקלט מסודן: כ-50% מקבלים מעמד פליט, אם מוסיפים לכך את מספר האנשים שמקבלים הגנות משלימות, מספרם מגיע לכ-60%.

 


המצב באריתריאה

 

אריתריאה היא דיקטטורה המגבילה את חירויות היסוד של אזרחיה ומנהיגה גיוס חובה לצבא לתקופת זמן בלתי מוגבלת - גיוס הכרוך בעבודות פרך, ניצול, ענישה גופנית ואף ניצול מיני. הסכם השלום המבורך בין אתיופיה ואריתריאה שנחתם לאחרונה, עשוי לסמן את תחילתו של שינוי לשתי המדינות ולמזרח אפריקה כולה. אולם, כיום מצב זכויות האדם באריתריאה נותר חמור כשהיה. נציבות הפליטים של האו"ם חזרה לאחרונה על קביעתה המפורשת כי נוכח הפרות זכויות האדם המתמשכת באריתריאה, רוב רובם של האריתראים בישראל אינם יכולים לשוב בבטחה לארצם.

 


המצב בסודן

 

ביוני 2018 פרסמה נציבות הפליטים של האו"ם חוות דעת בנושא צורכי ההגנה הבינלאומיים של יוצאי דארפור. חוות הדעת קבעה כי בשלב הזה, בשל המצב הקשה בדארפור, האו"ם לא מקדם או מעודד החזרה של מבקשי מקלט לשם. עוד קובעת הנציבות כי דארפורים משבטים שאינם ערביים, אליהם משתייכים מרבית ממבקשי המקלט הסודנים בישראל, נחשבים לקבוצת סיכון ואין להם חלופה בטוחה אחרת בתוך סודן, לכן לא ניתן להחזירם לדארפור או לאזורים אחרים במדינה.

 


תוכנית הגירוש למדינות השלישיות באפריקה

 

בנובמבר 2017 הכריזה ישראל כי תפעל לגירוש של מבקשי מקלט לרואנדה ולאוגנדה, תוך שהיא טוענת לקיומם של הסכמים חשאיים המאפשרים זאת, ואף החלה לכלוא מבקשי מקלט לצורך גירושם. עם זאת, כפי שהתברר, גם אוגנדה וגם רואנדה סירבו להכיר בקיומם של הסכמים כאלו, ותוכנית הגירוש קרסה. ישראל טוענת עדיין לקיומם של הסכמים המאפשרים גירוש "מרצון" לאותן המדינות, עת שבפועל לפי נתוני משרד הפנים רק 263 מבקשי מקלט עזבו את ישראל לאוגנדה ולרואנדה בין ינואר לאוקטובר 2018.
 


תעסוקה

 

מדיניות מכוונת של עמימות ביחס לחוקיות העסקתם של מבקשי המקלט מובילה לניצול שלהם ומקשה עליהם להתפרנס ולהשיג תנאי מחיה בסיסיים. משנת 2008 מדיניות הממשלה היא שלא לתת רישיון עבודה למבקשי המקלט. בהתאם למדיניות זו נרשם באשרת השהייה שלהם כי "רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה". אולם כבר בשנת 2011 התחייבה המדינה בפני בג"ץ שלא תנקוט פעולות אכיפה על מעסיקיהם, מה שבפועל מאפשר לרבים להיות מועסקים. מדובר בהסדר אי-האכיפה, שהוא עמום ובלתי מובן לרוב הציבור ואינו מהווה תחליף למדיניות סדורה: הוא מוביל לניצול של העובדים ופוגע ביכולתם להתפרנס בכבוד ומערים קשיים על מעסיקיהם.


חוק הפיקדון: במאי 2017 נכנס לתוקפו חוק הפיקדון, לפיו אמורים מעסיקים לנכות 20% משכר עובדים שהם מבקשי מקלט, ולהפקידם בקרן פיקדון ייעודית. הכספים יישמרו בקרן הפיקדון עד ליציאתם מישראל. מטרת החוק המוצהרת: עידוד יציאתם מרצון של מבקשי המקלט מישראל. עם כניסת החוק לתוקף נחתכה חמישית משכרם הזעום של מבקשי מקלט, וכתוצאה מכך כמחצית מהם מרוויחים פחות משכר המינימום. הדבר הוביל להחרפה משמעותית במצבם הסוציו-אקונומי של מבקשי המקלט: הכנסתם הדלה קטנה, ורבים הגיעו לחרפת עוני ולחוסר יכולת להתקיים בכבוד. ביולי 2018 , לאחר לחץ שהפעילו שופטי בג"ץ, עברו בכנסת תקנות המצמצמות את אחוזי הניכוי ל-6% עבור נשים, קורבנות סחר, אבות חד הוריים, קשישים וקטינים, וחולים במצבים רפואיים המצדיקים מתן פטור חלקי.
חוק הפיקדון מעשיר מעסיקים עבריינים: מעקב אחר יישום החוק מראה כי מעסיקים רבים מנכים משכר מבקשי המקלט את 20 האחוזים אולם אינם מפקידים את הסכום המנוכה לקרן הפיקדון, ולמעשה הם משלשלים את הכסף לכיסם מדי חודש. המדינה יצרה חוק ללא מנגנון פיקוח או הגנה על העובדים.
חוק הפיקדון צפוי לגלגל על הקופה הציבורית חובות של מיליוני שקלים: במקרים של פשיטת רגל של חברות כוח אדם המעסיקות מאות מבקשי מקלט, נותרים העובדים ללא הכספים שנוכו ממשכורותיהם וללא מעסיק שממנו הם יכולים לתבוע אותם. מי שיידרש להחזיר את הכספים לעובדים הוא הביטוח הלאומי, והחוב יתגלגל בפועל על הקופה הציבורית. נוצר מצב שבו חוק הפיקדון חושף את מבקשי המקלט ואת הקופה הציבורית לגניבה.
חוק הפיקדון חותר תחת תכליתו שלו עצמו: כספים שלא הופקדו לא מעודדים איש לצאת מישראל אלא להפך - הם מעודדים את מבקשי המקלט להישאר בישראל עד לקבלתם במלואם. בנוסף, החוק גורם
להתעשרות עבריינית על חשבון העובדים החלשים ביותר ועל חשבון הקופה הציבורית.

 


בריאות - מדיניות המסכנת את שלומם ואת חייהם של מבקשי המקלט


חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל על מבקשי המקלט ולכן אין להם גישה לשירותי הבריאות הציבוריים אלא במקרי חירום, כשחייהם בסכנה. כדי לקבל טיפול על מבקשי המקלט לחכות להתדרדרות במצבם, שכן רק אז יזכו לטיפול בחדרי המיון. מצב זה פוגע לא רק בבריאותם של מבקשי המקלט אלא גם במערכת הבריאות כולה, שנאלצת לספוג חובות אבודים בגובה עשרות מיליוני ש"ח בשנה עבור הטיפול הרפואי במצבי חירום. בדוח משנת 2014 מציין מבקר המדינה כי הגישה הקיימת והמצומצמת לשירותי בריאות למבקשי המקלט הסובלים ממחלות נפש, ממחלות כרוניות מסוימות, ולעתים אף למי מהם שנזקק לשיקום ולסיעוד, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועם תנאי האמנה הבין לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות. ביולי 2017 הודה משרד הבריאות כי השירותים הניתנים כיום אינם מספקים את כלל צורכיהם הרפואיים של מבקשי המקלט, ועל כן הוא פועל למציאת פתרון ביטוחי עבורם. לדברי משרד הבריאות, לאחרונה הוצגה תוכנית בנושא לפני מנכ"ל המשרד והתוכנית אושרה על ידי הגורמים המקצועיים, אך גורמים פוליטיים מונעים את יישומה.

 


רווחה - משרד הרווחה מפקיר את מרבית האוכלוסיות הפגיעות הזקוקות לטיפול


על פי מדיניות משרד הרווחה, מבקשי מקלט ככל אינם מקבלים טיפול ושירותים פרט לקטינים בסיכון,
נשים קורבנות אלימות במשפחה במצבי סכנה בלבד, וכן מי שהוכר על ידי משטרת ישראל כקורבן סחר
או החזקה בתנאי עבדות. דוח מבקר המדינה משנת 2014 דרש מהממשלה הקצאת תקציבים ועיצוב
מדיניות בנושא שירותי רווחה למבקשי המקלט. במרץ 2017 פרסם משרד הרווחה מסמך מדיניות כמענה
לליקויים שמנה מבקר המדינה. הצעת המדיניות מתייחסת רק לארבע אוכלוסיות פגיעות מקרב
מבקשי המקלט (נשים קורבנות אלימות במשפחה; דרי רחוב; אנשים עם מוגבלות; קורבנות סחר
מוכרים) ונכון להיום אינה ממומשת. על אף הצהרת שר הרווחה על מתן טיפול חירום לאוכלוסיות
פגיעות במצבי סכנה, ועל אף קבלת 10 מיליון ש"ח ממשרד האוצר, משרד הרווחה לא נותן מענה טיפולי
לזקוקים לו.


היעדר מדיניות רווחה אמיתית והמצב המתמשך של אי מתן מענה לצורכיהם הבסיסיים של מבקשי המקלט
בישראל פוגעים לא רק באוכלוסיית מבקשי המקלט עצמה, אלא גם בתושבי השכונות שביניהם הם חיים.
מדיניות רווחה ובריאות הולמת למבקשי המקלט היא לא רק חובתנו החוקית והמוסרית - היא תאפשר 
גם את פיזורם של מבקשי המקלט ברחבי הארץ, היא תקל על השתלבותם המיטבית בחברה, והיא
ותפחית מהמצוקה ומהעומס בשכונות שבהן הם חיים
.

 


במקום להשתמש במבקשי המקלט כאמצעי מפלג, ולהשתמש במצוקה האמתית של
תושבי דרום תל אביב לצורך התנגחות עם בית המשפט, שיסוע בין הקהילות והסתה –
אפשר וראוי לאמץ פתרונות קיימים וטובים.

 


 

Please reload

לא מצאתם מה שחיפשתם? נסו בארכיון

  • האגודה בפייסבוק
  • האגודה בטוויטר
  • האגודה באינסטגרם
  • האגודה ביוטיוב

האגודה לזכויות האזרח בישראל

מרכז ארצי

רח' נחלת בנימין 75 תל-אביב 6515417
טלפון: 03-5608185 | פקס: 03-5608165

ירושלים

יד חרוצים 15 תלפיות

כתובת למשלוח דואר: ת"ד 53262, ירושלים 9153102

טלפון: 02-6521218 | פקס: 02-6521219

נצרת

רח' 3030/5, ת"ד 51070, נצרת 1616701
טלפון: 04-8526333/4/5 | 
פקס: 04-8526331

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו