כשלים והצעות לשיפור בתחום המתורגמנות בבתי המשפט

צילום: טל דהן, ACRI

כמחצית מתושבי ישראל הם מיעוטים לשוניים ותרבותיים – עולים, מהגרים ומיעוטים ילידיים-לאומיים, בעיקר ערבים. תרגום בבתי המשפט ממלא עבור קבוצות אלה תפקיד הכרחי ומרכזי בהנגשת ההליך המשפטי ובמימוש זכות הגישה לערכאות. בנוסף להם שוהים בישראל רבבות אנשים שאינם דוברי עברית, בהם פליטים ומבקשי מקלט, פלסטינים, מהגרי עבודה ותיירים. עבור מי שאינם שולטים בעברית, השימוש בשירותי תרגום הוא תנאי מוקדם הכרחי לעשיית צדק ולהליך מאוזן, יעיל ומבוסס עובדתית. למרות חשיבותו, התרגום במערכת בתי המשפט לוקה בחסרים, בפגמים ובבעיות, אשר מביאות לפגיעה קשה באיכות השירות ובטיבו, עד כדי פגיעה בזכות להליך הוגן ובנגישות לצדק של קבוצה ניכרת מהמתדיינים במערכת בתי המשפט.

הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרות מאוניברסיטת בר-אילן, המרכז האקדמי רופין, קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח, פנו ב-9.7.2025 למנהל מערכת בתי המשפט בתיאור עיקרי הכשלים בתחום ובהצעות לשיפור. ביקשנו ממערכת בתי המשפט להתחיל רפורמה מקיפה, שתכלול גיבוש רגולציה, הכשרה מקצועית ונהלים ברורים, כדי להבטיח שכל אדם – גם אם אינו דובר עברית – יוכל לממש את זכותו להליך משפטי שוויוני, הוגן ומובן.

עיקרי הכשלים בשירות הקיים:

• אין הגדרה ברורה לזכאות לתרגום, ובקשות למימון מתורגמן נדחות באופן לא עקבי ובלתי ניתן להערכה מראש.

• אין קריטריונים מקצועיים או אתיים ברורים למתורגמנים. דרישות סף נמוכות מאוד, ללא חובת השכלה רלוונטית, הכשרה או ניסיון. לא מתקיימת בדיקה אמיתית של כישורים, והליך המיון מסתמך על הצהרות בלבד.

• מרבית המתורגמנים מועסקים כעצמאים בשכר נמוך וללא זכויות סוציאליות.

• המתורגמנים לא מקבלים הדרכה, זמן הכנה לדיון או פיקוח מקצועי שוטף. אין מנגנון בקרה על איכות העבודה.

• לעיתים קרובות צדדים אינם מבינים את ההליך, והשופטים לא מוודאים הבנה או איכות של התרגום.

• לא קיימים נהלים לבדיקת ניגודי עניינים, במיוחד במקרים של שפות נדירות, שם ייתכן קשר כלכלי בין מתורגמן לצד בהליך.

• אין השקעה בהטמעת טכנולוגיות תרגום, הכשרה מבוססת אתיקה מקצועית או התפתחות מקצועית של מתורגמנים, בניגוד למודלים מצליחים במדינות אחרות.

הצעות לשיפור ולשינוי מערכתי:

• ניסוח מדיניות אחידה וברורה לזכאות לתרגום בכל הערכאות.

• קביעת קריטריונים מקצועיים למתורגמנים כולל הכשרה חובה, בדיקות כישורים ובחינות אתיקה.

• הקמת גוף מרכזי לניהול שירותי התרגום, בדומה למודלים הקיימים בשוודיה, דנמרק ונורבגיה.

• החלת פיקוח ובקרה על איכות התרגום – כולל משוב, בחינות מדגמיות והכשרה חוזרת.

• שיפור תנאי ההעסקה, כולל תשלום הוגן, זמן הכנה, וליווי למתורגמנים חדשים.

• שילוב טכנולוגיות תרגום מתקדמות ותמיכה מבוססת בינה מלאכותית.

• הכשרת שופטים להובלת הליך מתורגם מקצועי והוגן.

הפנייה למנהל מערכת בתי המשפט, 9.7.2025

תשובת הנהלת בתי המשפט, 15.10.2025