להגן על קהילת א־טוויל ולבלום את עקירתה הכפויה

קהילת א-טוויל, שמנתה עד לפני כשנה כ-30 משפחות, יושבת בסמוך לעיירה עקרבה שבנפת שכם מזה עשרות שנים. המשפחות הוותיקות מתקיימות במקום מזה מאה שנה ויותר. הקהילה מתקיימת מחקלאות, לרבות גידול דגנים ועצי זית, וממרעה צאן. במהלך השנים האחרונות הוקמו סביב מתחם המגורים של הקהילה מאחזים אלימים, המקיפים אותה מכל עבריה, ותושביהם פועלים כדי לדחוק ולגרש באלימות את הקהילה.

כבמקרים רבים אחרים, לשם השגת המטרה נעשה שימוש באמצעים מגוונים. כך, למשל, נעשה שימוש במרעה צאן, בפעולות הטרדה, באיומים ובפגיעה ברכוש התושבים – במאמץ עיקש לייאש את התושבים, לשבש את שגרת יומם ולחבל בתחושת הביטחון הבסיסית שלהם. בין היתר, המתנחלים והנערים המופעלים על ידם נוהגים להביא את עדרי הבקר שלהם לרעות בחלקות ובמטעים חקלאיים השייכים לקהילה ולהשחיתם; גונבים ציוד; חותכים צינורות מים; ופולשים למתחמי המגורים על מנת להטיל טרור על התושבים ולהמאיס עליהם את השהות במקום. יותר ממחצית המשפחות בקהילה כבר נעקרו בכפייה, וכיום היא מונה רק 18 משפחות.

ב-15.7.2026 פנינו לצבא, למשטרה ולמינהל האזרחי בדרישה להגן על תושבי א־טוויל ועל זכויותיהם. ב-23.8.2026 פנינו שוב, בעקבות פעולות להקמת מאחז חדש במרחק של כ-250 מטר בלבד מבתי הקהילה. התרענו כי לנוכח האלימות וההתנכלויות המתמשכות באזור, הקמת מאחז נוסף בצמוד לבתי התושבים עלולה להחריף עוד יותר את הסכנה לעקירתם בכפייה, וכי הימנעות מאכיפה מיידית נגד הבנייה החדשה עלולה ליצור עובדה מוגמרת ולהחריף את הפגיעה בזכויות התושבים.

בפניות עמדה עו"ד רעות שאער על הפגיעות החמורות בביטחון האישי של המשפחות, בזכותן לקניין, בחופש התנועה שלהן וביכולתן להתפרנס ולקיים חיים בכבוד. היא הדגישה כי לא מדובר באירועים נקודתיים אלא בדפוס מתמשך שמצמצם בהדרגה את האפשרות לחיות במקום, וכי פניותיהם לצבא ולמשטרה אינן מועילות. דרשנו מהרשויות לפעול מיד להגנה אפקטיבית על הקהילה ולמניעת עקירתה: לאפשר את תיקון תשתיות המים והחשמל שנהרסו, להבטיח גישה לאדמות חקלאיות ולשטחי מרעה, להרחיק גורמים אלימים, למנוע פלישות והתנכלויות ולחקור במהירות תלונות על אלימות ופגיעה ברכוש. בנוסף דרשנו לפנות לאלתר את הבינוי החדש ולהשיב את השטח לקדמותו.

פניות האגודה לזכויות האזרח, 15.7.2026

פניית האגודה, 23.8.2026