להפסיק את הענישה הקולקטיבית בחברון ולהחזיר את התושבים שנעקרו מבתיהם
ב-23.10.2026, בעקבות פיגוע ירי באזור חברון, הטיל הצבא כתר מלא על העיר חברון ועל יישובים נוספים בסביבתה, ופתח במבצע צבאי נרחב באזור. הפעילות הצבאית רחבת ההיקף כוללת פשיטות על מאות בתי מגורים, חיפושים, מעצרים וחקירות, השתלטות על בתי תושבים והסבתם לעמדות צבאיות, הריסת מבנים ועסקים, חסימת דרכים ופינוי מאות משפחות מבתיהם. מדיווחים בתקשורת עלה כי פעולות ההריסה הוצגו במפורש על ידי הדרג המדיני כאמצעי ענישה ותגמול, שמטרתם "יצירת ההרתעה וגביית המחיר" בעקבות הפיגוע.
הכתר וחסימות הדרכים שהוטלו על חברון ועל יישובי הסביבה מונעים ממאות אלפי תושבים לקיים שגרת חיים, פוגעים בגישתם למקומות עבודה, למוסדות חינוך ולשירותי רפואה ואף עלולים לסכן חיי אדם. הגבלות אלה מתווספות לשנים של פגיעה קשה בחופש התנועה של התושבים הפלסטינים בעיר, שהחריפה במיוחד מאז אוקטובר 2023.
ב-25.10.2026 פנינו בדחיפות לצבא, בדרישה להפסיק את העקירה בכפייה של תושבי חברון, לאפשר את חזרתם המיידית והבטוחה לבתיהם, להסיר את הכתר שהוטל על העיר ועל יישובי הסביבה ואת מגבלות התנועה שהוטלו בתוכה ולהפסיק את פעולות ההריסה של מבנים שבעליהם לא היו מעורבים בפיגוע. בפנייה טענה עו"ד רעות שאער כי מדובר בענישה קולקטיבית של אוכלוסייה שלמה בשל מעשיהם של יחידים, וכי שימוש בסמכויות האכיפה של הצבא לצורכי ענישה, הפחדה או נקמה הוא פסול ואסור. האגודה הדגישה כי הדין הבינלאומי אוסר באופן מוחלט על ענישה קולקטיבית, ללא קשר לתכלית המוצגת כדי להצדיקה, ואוסר אף על עקירה בכפייה של אוכלוסייה מוגנת, למעט בנסיבות חריגות ומוגדרות, שאינן מתקיימות במקרה זה.
עו"ד רעות שאער: "אף אירוע ביטחוני אינו מעניק לצבא היתר להעניש עיר שלמה. זהו עיקרון מוסרי ומשפטי שלא יכולה להיות עליו מחלוקת. עקירת משפחות מבתיהן, הריסת רכוש וחסימת דרכים כדי לגבות מחיר על מעשיהם של בודדים הן ענישה קולקטיבית אסורה. על הצבא להפסיק את הפגיעה בתושבים ולהבטיח את חזרת העקורים לבתיהם באופן מיידי".
פניית האגודה לזכויות האזרח, 25.10.2025
