מאז פרוץ המלחמה הקימה המשטרה בהליך מזורז ביותר (7 שעות הכשרה) וללא הסדרה ופיקוח מספקים למעלה מ-100 כיתות כוננות עירוניות, כשלכל אחד מחבריהן נמסר כלי נשק מסוג M16. מאז התפרסמו עדויות על כך שחברי כיתות כוננות מבצעים סיורים חמושים ברחבי הערים, וכן מעכבים אזרחים ערבים לבדיקת זהותם.
ב-12.11.2023 פנינו למפכ"ל המשטרה וליועצת המשפטית לממשלה. בפנייה הסבירה עו"ד אן סוצ'יו כי למרות שמדובר בכוח אזרחי חמוש מסוג חדש (בניגוד לכיתות כוננות יישוביות, שהיו קיימות גם לפני המלחמה), שאלות רבות נותרו ללא הסדרה ברורה: מהם הקריטריונים להקמת כיתות כוננות עירוניות? מהו הליך ההכשרה של כיתות הכוננות? מהם תפקידיה? מהן הסמכויות של חברי הכיתות? כיצד מאוחסן הנשק שנמסר להם?
בפנייה נכתב שהקמת כיתות כוננות רבות כל כך משקפת הפרטה של תפקיד שלטוני מובהק לידי גורמים אזרחיים; שהליך האישור וההכשרה שלהן בלתי מספק; ושקיים חשש גדול מפני שימוש לרעה של חברי כיתות הכוננות בסמכויותיהם, בפרט כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל. טענו כי לכיתות כוננות עירוניות אין סמכות לעכב אדם. עיכוב לבדיקת זהותו של אדם או כל פעולת אכיפה אחרת כגון תשאול או חיפוש פוגעים משמעותית בזכותו של אדם לחופש תנועה, לפרטיות ולכבוד, ועל כן דורשים הסמכה מפורשת בחוק, שלא קיימת. דרשנו לרסן את ההתפשטות של חימוש אזרחים בהליך מזורז ולהבהיר תפקידן וסמכויותיהן של כיתות הכוננות.
פניית האגודה לזכויות האזרח, 12.11.2023