דיכוי מחאות בעת המלחמה
- taldahan0
- 8 בפבר׳ 2024
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 30 באפר׳ 2024
1. פיזור משמרות מחאה והפגנות (נובמבר 2023)
2. דרישת רישיון ללא צורך (דצמבר 2023)
3. סירוב לאפשר הפגנה שכבר אושרה (ינואר 2024)
4. החרמת שלטים עם מסרים נגד המלחמה (פברואר 2024)
1. פיזור משמרות מחאה והפגנות
ב-15.11.2023 פנינו ליועצת המשפטית לממשלה ולמפכ"ל המשטרה בעקבות מספר אירועים שבהם פעלה המשטרה לפזר באופן מיידי משמרות מחאה שקטות, מצומצמות ונטולות כל פרובוקציה. בהפגנות, שנערכו בעקבות מעצרם של חברי ועדת המעקב של ערביי ישראל והמורה מאיר ברוכין, מחו המפגינים נגד סתימת פיות ורדיפה פוליטית. פיזור ההפגנות נעשה באלימות שלוותה בקללות, בהשפלות ובמעצרים שרירותיים.
בפנייה הזכירו רכזת השטח וחופש המחאה סיון תהל ועו"ד אן סוצ'יו מושכלות יסוד של חופש הביטוי וההפגנה: הפגנות שאינן כוללות נאומים (בשונה מקריאות ושלטים) בנושא מדיני, ולא כל שכן משמרות מחאה מעוטות משתתפים, אינן טעונות אישור משטרתי – לא מראש ולא בזמן שהן מתקיימות; וכאשר המשטרה שוקלת למנוע מחאה מחובתה להתעלם מתוכן ההפגנה או מהרקע האידיאולוגי של המארגנים או המשתתפים בה; ושגם בימי מלחמה, איסור על קיום הפגנה בשל חשש להפרת הסדר הציבורי הוא החריג ולא הכלל.
"אנו מודעים לנטל הכבד שמוטל על המשטרה בימים אלה", נכתב בפנייה, "אלא שגם נסיבות אלו אינן יכולות להסביר את ההתנהלות החמורה שתיארנו לעיל. העומס והמשימות שמוטלות על המשטרה יכולים להצדיק מקרים חריגים של איסור על קיום הפגנה, אך לא התנכלות גורפת לכל מחאה שחורגת מהזרם המרכזי, ולבטח לא את המכות הנמרצות שניחתות על מפגינים שקטים ללא כל התגרות מצדם".
התשובה שקיבלנו מהייעוץ המשפטי של המשטרה התעלמה מהעובדות ומהתיעוד שצרפנו, והפרקטיקה הפסולה שעליה התרענו נמשכה ואף התגברה. לפיכך פנינו שוב ליועצת המשפטית לממשלה והפצרנו בה ליטול לידיה את הטיפול בסוגיה
תשובת המשטרה, 26.11.2023
פניית האגודה ליועצת המשפטית לממשלה, 17.1.2024
2. דרישת רישיון ללא צורך
ב-3.12.2023 פנינו ליועצת המשפטית לממשלה ולמפכ"ל המשטרה, בעקבות שני מקרים שבהם דרשה המשטרה ממארגנים של משמרות מחאה קטנות, שאינן דורשות רישיון, להגיע לתחנת המשטרה ולהוציא רישיון הפגנה. באחד המקרים ההפגנה לא אושרה, אף כשאמור על פי החוק היא לא דרשה אישור או רישיון. בדיון שנערך לאחרונה בוועדת החוקה אף הודה בכיר במשטרה כי בימי המלחמה המשטרה "כופה" על מפגינים "לתאם" איתה מראש בכל מקרה של הפגנה - דרישה שלמעשה אינה שונה במהותה מדרישת רישיון.
בפנייה הזכרנו כי גם אם במקרים מסוימים המשטרה מוסמכת להטיל מגבלות גם על הפגנות שאינן מחייבות ברישיון, אין בכך כדי לחייב את המארגנים בחובת תיאום או אישור מראש, במיוחד כאשר מדובר במשמרות מחאה מצומצמות או ספונטניות שמתארגנות תוך זמן קצר בתגובה לאירועים שקורים. דרשנו להנחות את תחנות המשטרה שלא להתנות קיום הפגנה שאינה טעונה ברישיון בהגשת בקשה לרישיון, ב"אישור" או ב"תיאום", ושיפסיקו לפזר הפגנות רק בשל כך שהמארגנים נמנעו מלהגיש בקשה כזו.
פניית האגודה לזכויות האזרח, 3.12.2023
3. סירוב לאפשר הפגנה שכבר אושרה
ב-10.1.2024 פנינו למפקד מחוז תל אביב וליועץ המשפטי של המשטרה בעניין צעדה ועצרת של ארגון "עומדים ביחד" תחת הכותרת "רק שלום יביא ביטחון". המארגנים פנו למשטרה בבקשת רישיון שמונה ימים לפני המועד. המשטרה ניהלה עימם שיג ושיח ממושך, אילצה אותם להסכים לקיום הצעדה במסלול חלופי ואף החתימה אותם על מסמך תנאים בהתאם. כשעתיים לאחר החתימה, ושלושה ימים לפני מועד האירוע, הודיעה המשטרה למארגנים כי חזרה בה, וכי הצעדה והעצרת אינן מאושרת כלל. למרות הבטחת המשטרה שהחלטה מנומקת תישלח למארגנים בכתב, הם לא קיבלו אותה.
בפנייתנו טענו רכזת שטח וחופש המחאה סיון תהל ומנהלת פניות הציבור עו"ד רעות שאער כי התנהלות המשטרה פוגעת בזכות לחופש התכנסות ולחופש ביטוי ומחאה באופן בלתי מידתי ובניגוד לכללים שנקבעו בעניין זה בדין ובפסיקה, ומנוגדת לחובת המשטרה לפעול בהגינות ובסבירות. הן טענו שגרירת הרגליים של המשטרה עד לרגע האחרון מבלי מתן מענה, כך שלמארגנים גם אין החלטה בידם שניתן לתקוף – מסכלת כשלעצמה את עריכת האירוע, וקשה לראות בה התנהלות בתום לב.
בפנייה ציינו כי הסירוב לתת רישיון להפגנות בשל תכנים שנויים במחלוקת הפך לחלק מהתנהלות שיטתית של המשטרה בעת המלחמה. משמרות מחאה, אפילו קטנות ביותר, של מי שמצטיירים כגורמי שמאל או כמתנגדים למלחמה, נדחות או נתקלות בתנאים מגבילים בלתי מידתיים, המפחיתים את אפקטיביות המחאה, מסרסים את הקולות הנשמעים בה ומרוקנים אותה מתוכן. זאת בניגוד לחובתה של המשטרה להתעלם מתוכן המחאה ומהשתייכותם הפוליטית והאידיאולוגית של המארגנים והמשתתפים.
פניית האגודה לזכויות האזרח, 10.1.2024
4. החרמת שלטים עם מסרים נגד המלחמה
מאז פרוץ המלחמה המשטרה מתנכלת באופן שיטתי למפגינים ומפגינות הנושאים שלטי מחאה שתוכנם ביקורתי כלפי המלחמה וכלפי הרג אזרחים בעזה כגון "די לטבח", "די לרצח העם בעזה", "די למלחמה" וכיו"ב. שוטרים מורידים ותולשים מידי המפגינים את השלטים, לעיתים באלימות ובדרישה לפיזור ההפגנה או משמרת המחאה.
ב-8.2.2024 פנינו בנושא למפכ"ל המשטרה וליועצת המשפטית לממשלה. רכזת חופש הביטוי והמחאה סיון תהל ועו"ד אן סוצ'יו הבהירו כי ריבוי המקרים והעקביות שמגלה המשטרה מצביעים על מדיניות, ולכל הפחות על פרקטיקה שיטתית, ושוללים את האפשרות שהשלטים מוחרמים בכל פעם אך ורק בשל הנסיבות הייחודיות של המקרה. המשטרה אף הצהירה במפורש שלעמדתה השלטים "האסורים" מבטאים תמיכה באויב ופוגעים ברגשות הציבור ועל כן היא רשאית להסירם ואף להפעיל כוח לצורך כך.
בפנייה טענו כי מניעה גורפת ממפגינים להניף שלטים שמבטאים את עמדותיהם מאיינת את תכלית המחאה שלהם ואת האפקטיביות שלה. במיוחד כך כשמדובר במשמרות מחאה, שבהן הנפת השלטים היא לרוב אמצעי המחאה היחיד שנעשה בו שימוש. טענו שלמשטרה אין סמכות להתערב בתוכן המחאה ולהחרים שלטים אלא אם הנפתם מהווה עבירה פלילית, ושפגיעה ברגשות הציבור אינם מספיקה, כשלעצמה, כדי להגביל את חופש הביטוי במקרים אלה.
פניית האגודה לזכויות האזרח, 8.2.2024
ב-11.4.2024 עתרנו לבג"ץ בנושא.
