top of page

הסדרת מעמדן של נשים פלסטיניות נפגעות אלימות במשפחה

  • taldahan0
  • 3 בדצמ׳
  • זמן קריאה 2 דקות

ב-6.5.2024 הגשנו עתירה שנוגעת למתכונת הטיפול בבקשות להסדרת מעמד מטעמים הומניטריים שמוגשות בידי נשים פלסטיניות שנישאו לבן זוג ישראלי וסובלות מאלימות מצד בן הזוג, ושל ילדיהן. לעתירה הצטרפו רופאים לזכויות אדם, אשה לאשה, נשים נגד אלימות, רוח נשית, איתך-מעכי והמוקד להגנת הפרט.


נשים פלסטיניות שנישאות לאזרח או לתושב קבע ישראלי, ולידיהם המשותפים, תלויים לשם הסדרת מעמדם ב"ספונסר" הישראלי – האב או ההורה. בנסיבות של אלימות התלות הזו יוצרת מלכוד נורא: אם הם נפרדים ממנו הם מאבדים את מעמדם או את היתר השהייה שהיה בידם, ואת הזכויות הסוציאליות הנלוות. הם יכולים לנסות להסדיר את מעמדם רק בערוץ ההומניטרי, שלא נותן מענה מספיק מהיר.

לפני שנתיים נקבע בחוק שתוקם ועדה הומניטרית ייעודית לטיפול בבקשות מעמד של נשים וילדים נפגעי אלימות מצד ההורה או בן הזוג. הוועדה הייעודית אמורה הייתה להתכנס בהרכב נפרד, ולתת מענה לבקשות הללו בתוך שלושה חודשים מהמצאת כל המסמכים – בהשוואה לזמני המתנה "רגילים" של שנה וחצי עד ארבע שנים בממוצע בוועדה ההומניטרית הרגילה.

אולם שר הפנים ורשות האוכלוסין התעלמו למעשה מההוראה המקלה החדשה והוועדה הייעודית לא קמה. זמני ההמתנה נותרו בלתי אפשריים, ונשים חסרות מעמד שנותרות חד הוריות וללא מקורות קיום או תמיכה מדרדרות לדרות רחוב, לזנות, נאלצות לחזור לקשר עם בן הזוג האלים, מאבדות חזקה על הילדים, נפגעות שוב – פיזית ונפשית, ואינן זוכות לטיפול וסיוע סוציאלי.

בעתירה דרשנו להקים הרכב ייעודי ונפרד של הוועדה שיתמחה באלימות במשפחה כפי שהחוק מחייב, ועמידה במסגרת הזמנים המקוצרת של שלושה חודשים. עוד דרשנו שאם המענה לא ניתן תוך שלושה חודשים כפי שהחוק מחייב, ינתן לכל נפגע ונפגעת הממתינים להחלטת הוועדה הייעודית היתר זמני.


ב-24.9.2024 התקיים דיון בעתירה, וב-29.9.2024 ניתן פסק הדין. הגם שבית המשפט קבע שהעתירה היתה מוצדקת ושהמדינה מפרה את החוק, כיוון שלא הוקמה ועדה ייעודית וזמני המענה נותרו ארוכים, פסק הדין נשען על התחייבויותיה של המדינה לערוך שיפורים מסוימים בהליך על מנת לייעל ולקצר אותו. בית המשפט מחק את העתירה תוך קביעה שאם לא יחול שינוי לטובה במצב, יהיה מקום להגשת עתירה חדשה.


בעקבות העתירה ערכו משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה כמה שינויים קוסמטיים בנוהל, שלא שיפרו את המצב ולא קיצרו את זמי ההמתנה. לפיכך, בדצמבר 2024 הגשנו ערעור לבית המשפט העליון.


ב-3.12.2025 התקיים דיון בערעור וניתן פסק דין. נקבע שהוועדה ההומניטרית תקדם בקשות של נפגעות אלימות בעדיפות ראשונה בכל שלבי ההליך, ותפעל כדי לעמוד במסגרת הזמן של שלושה חודשים. עוד נקבע שבמקרים המתאימים אפשר יהיה לפנות לוועדה בבקשה להיתר זמני, וזו תישקל בהתאם הנסיבות. בכפוף להתחייבויות אלה של המדינה, הערעור נדחה.


עת"מ 16288-05-24 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים; עע"מ 19533-12-24 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים;

עו"ד: רעות שאער


העתירה, 6.5.2024

פסק הדין, 29.9.2024

הערעור, דצמבר 2024



קישורים:



העתירה נכתבה בסיוע המתמחה יעל זיידמן


bottom of page