ביסוס עליונות יהודית
- taldahan0
- 29 באפר׳
- זמן קריאה 3 דקות
הקמת תשתית לדיקטטורה
ג. ביסוס עליונות יהודית
שורה של הצעות חוק בתחום המעמד וההגירה ובנושא העדפה למשרתים בשירות צבאי או לאומי מניחות תשתית לביסוס משטר סמכותני בשלושה אופנים מרכזיים: ראשית, הן יוצרות מערכת משפטית שבה האזרחים אינם שווים בפני החוק, ומבססות היררכיה חוקית המפלה באופן מובנה בין אזרחים ותושבים על בסיס לאום ומעניקה זכויות יתר לקבוצה אחת על פני אחרות – דפוס המאפיין משטרים לא-דמוקרטיים. שנית, הן מעבירות סמכויות נרחבות לרשות המבצעת על חשבון הרשות השופטת ומנטרלות את הפיקוח השיפוטי, שהוא חיוני לדמוקרטיה. שלישית, הן מבססות מדיניות של "חלוקת נאמנויות" המתגמלת קבוצות הנתפסות כתומכות במשטר ומענישה קבוצות הנתפסות כמתנגדות – טקטיקה שכיחה לשליטה באוכלוסייה במדינות שאינן דמוקרטיות.
הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקון חקיקה), התשפ"ה-2025 (ח"כ עמית הלוי ורבים נוספים): הצעת החוק מבקשת לאסור על מתן היתר או רישיון ישיבה בישראל לבני משפחה (גם רחוקים) של פעיל טרור או של מי שהורשע בעבירת טרור. כמו כן מוצע להחמיר את העונשים המוטלים על שוהים בלתי חוקיים מהשטחים, ולאסור על מי שנתפס כשוהה בלתי חוקי להיכנס לישראל במשך 10 שנים. הצעת החוק פוגעת נואשות בזכויות יסוד בסיסיות למשפחה ולשוויון, והיא מבוססת על ענישה קולקטיבית שאינה חוקתית.
ססטוס: בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון | עמדת האגודה לזכויות האזרח
הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל (ח"כ שמחה רוטמן); הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל (ח"כ צביקה פוגל): מדובר בהצעות חוק קיצוניות ופוגעניות במיוחד, שכל מטרתן לשלול זכויות ואפשרות לקבלת מעמד ממי שאינו יהודי. בין השאר קובעות ההצעות שתהיה מכסה לקבלת מעמד בישראל (כולל למי שהם בני משפחה של בעלי מעמד); שאדם חסר מעמד לא יוכל לפנות לבית המשפט בעניין כניסה לישראל; שהכנסת תוכל לקבוע שאנשים ממדינות או מאזורים מסוימים לא יוכלו לקבל מעמד באופן גורף; שייקבעו הוראות מיוחדות ודרקוניות למבקשי מקלט כדי לעודד אותם לעזוב; ועוד.
סטטוס: בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה.
תזכיר חוק האזרחות (תיקון), התשפ"ה-2025: זוהי הצעת חוק ממשלתית שלפיה ילד שנולד ברצועת עזה לאם שהיא אזרחית ישראל ולאב עזתי לא יהיה אזרח ישראלי מלידתו. ההצעה מבקשת להיבנות מהמלחמה ומתואנות ביטחוניות שלא הוכחו, ואין בה צורך זולת מענה לביקורת פופוליסטית של גורמי ימין כלפי משרד הפנים. היא אינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל, תכליתה גזענית ופגיעתה בזכויות אדם אנושה.
סטטוס: פורסם תזכיר חוק | עמדת האגודה לזכויות האזרח
הצעת חוק מעמד המשרת בשירות סדיר או בשירות אזרחי, התשפ"ד-2024 (ח"כ אוהד טל); הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג-2023 (ח"כ ניסים ואטורי); הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה-2024 (חברי הכנסת אריאל קלנר, יצחק קרויזר ושרון ניר); הצעת חוק מתן הטבות בדיור ללוחמים משוחררים ולמשרתי מילואים, התשפ"ד-2024 (ח"כ משה פסל); ועוד: שורה של הצעות חוק מבקשת לתת קדימות ועדיפות בקבלה לעבודה, בהשתתפות במכרזים למקרקעין, בקבלה למוסדות אקדמיים ולמעונות סטודנטים, באספקת שירותים ובכניסה למקומות ציבוריים ועוד, למי ששירתו שירות צבאי / לאומי / אזרחי / מילואים (הקריטריונים וההגדרות שונים בכל הצעת חוק).
ככל שמדובר במתן תמיכה כלכלית למשרתים בזמן שירותם הצבאי או הלאומי או במתן פיצוי כספי על תקופת השירות שבה לא עבדו, אין בהצעות בעיה משמעותית. אבל כאשר מדובר בהטבות שניתנות מתוך משאבים מוגבלים ועל חשבון אוכלוסיות אחרות שאינן זכאיות להטבות אלה, מתעורר קושי משפטי משמעותי, והדבר נוגד את הפסיקה בעניין זה. הנפגעים הישירים של הצעת החוק יהיו האזרחים הערבים, החרדים ואנשים עם מוגבלויות. מתן הטבות באופן זה אינו לוקח בחשבון את הצרכים הייחודיים ואת החסמים שעומדים בדרכן של אוכלוסיות שלא משרתות בצבא או לא זכאיות להטבות משלל טעמים, ומנגד לא לוקח בחשבון את המצב הכלכלי והחברתי של החיילים הזכאים.
יתרה מזאת, הצעות החוק משדרות מסר (ולעיתים גם מבטאות אותו במפורש בדברי ההסבר) שהאוכלוסיות הלא משרתות הן קבוצות שאינן נאמנות למדינה, שמותר ואף נדרש להפלות נגדן. כך הופכות ההפליה והגזענות לערכי יסוד במדינה, ומחליפות את עקרון השוויון שעליו מושתת כל משטר דמוקרטי. באמצעות החלת יחס קולקטיבי עונשי כלפי אוכלוסיות שלמות והפיכת השירות הצבאי לכרטיס כניסה לזכויות אזרחיות בסיסיות, חקיקה מסוג זה תורמת לעיצוב מחדש של הזהות האזרחית הישראלית באופן שמצמצם את האופי הדמוקרטי של המדינה ומבסס תשתית משפטית לאפליה ממוסדת.
סטטוס: בהכנה לקריאה ראשונה בוועדות הכנסת השונות.
