top of page

סירוב של בנקים להנפיק פנקסי צ'קים

  • 7 במאי
  • זמן קריאה 3 דקות

עודכן: לפני שעה (1)

אילוסטרציה
© Ragsac19 | Dreamstime.com

למרות העלייה בשימוש באמצעים דיגיטליים לתשלום, צ'קים עדיין מהווים אמצעי תשלום נפוץ בישראל. ישנם תחומים שבהם קשה מאד להתנהל ללא צ'קים, ובפרט בתחום השכירות או החינוך – למשל תשלום למסגרות חינוך פרטיות כגון גני ילדים. פושט רגל או אדם שמצוי בהליך הוצאה לפועל צפוי להגבלות שונות על פעילות כלכלית, כגון איסור על שימוש בצ'קים ובכרטיסי אשראי. אולם סירוב של הבנק להנפיק ללקוח פנקס שיקים עלול להקשות מאוד על חייו, למנוע ממנו וממשפחתו זכויות יסוד, ובהם הזכות לקורת גג והזכות לחינוך.


הנחיות בנק ישראל מתוות הליך להסרת מגבלות על חייבים, אבל בפועל הן כמעט לא מיושמות כיוון שהן מציבות חסמים מובנים לשימוש בהן. כך למשל, נוהל הממונה על חדלות פירעון דרש הסכמה מראש של הבנק כתנאי לדיון בבקשה להסרת הגבלות. נוסף על כך, במקרים רבים הבנקים מסרבים להנפיק ללקוחות צ'קים גם אחרי שבית משפט הורה להסיר את ההגבלה מחשבונם. כתוצאה מכך רק מיעוט מבין הבקשות של חייבים להסרת ההגבלות על שימוש בצ'קים מתקבלות.


כך למשל, לפי נתונים שקיבלה האגודה לזכויות האזרח, בשנת 2024 התקבלו רק 5 מתוך 24 בקשות שהוגשו במחוז תל אביב, בקשה אחת מתוך 14 שהוגשו במחוז באר שבע, ואף בקשה מתוך 19 שהוגשו במחוז חיפה. מדובר לא רק בשיעור נמוך של קבלת בקשות אלא בשיעור זעום של בקשות שהוגשו מלכתחילה, ובכולן היו המבקשים מיוצגים. נתונים אלה מצביעים גם הם על החסמים שעומדים בפני חייבים בישראל, שאינם מכירים את ההליך ואת האפשרויות השונות העומדות לפניהם במסגרתו, ובפרט בענייני הסרת מגבלות על פעולות חיוניות.


  1. בעקבות פנייתנו: לא תידרש הסכמת הבנק להגשת בקשה להנפיק צ'קים


ב-2.7.2024 פנינו לבנק ישראל ולגורמים נוספים יחד עם הקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה בדרישה לערוך שינוי בהליך טיפול בבקשות בעלי חוב להסרת מגבלות על הנפקת פנקסי צ'קים. עורכות הדין רעות כהן מהקליניקה ומשכית בנדל מהאגודה ציינו כי מצב הדברים הנוכחי פוגע בזכויות אדם, חותר תחת הרציונל של פירעון חובות יעיל, שיקום כלכלי והגנה על זכויות חייבים ובני משפחתם – ובכללן מניעת זכות הגישה לערכאות, ואף מבזבז זמן יקר של ערכאות שיפוטיות. לפיכך ביקשנו:

  • להנחות את הבנקים, כי לאחר שיש הכרעה שיפוטית שבחנה את מצבו של הלקוח והסירה הגבלות על שימוש בצ'קים, הם אינם יכולים לסרב להנפיקם.

  • להוציא הנחיה ברורה לפיה הנפקת פנקס צ'קים היא חלק בלתי נפרד מניהול של חשבון עובר ושב, ולכן סירוב להנפקת צ'קים למטרות חיוניות כגון תשלום שכר דירה או תשלום למסגרות חינוך הוא בלתי סביר.

  • להוסיף את הנפקת הצ'קים למטרות חיוניות לרשימת השירותים שלבנק אסור לסרב באופן בלתי סביר לתת.

  • לתקן את נוהל הממונה ולבטל את הדרישה לקבלת הסכמת הבנק מראש כתנאי סף לדיון בבקשה של לקוח להסרת הגבלות על הנפקת שיקים.

ב-18.9.2024 נענינו מטעם משרד המשפטים כי בעקבות פנייתנו הוחלט לשנות את נוהל הממונה על חדלות פירעון, כך שלא תידרש עוד הסכמה מראש של הבנק כדי לדון בבקשה של לקוח להנפיק לו צ'קים.



  1. פנינו לבנק ישראל: להסדיר את שיקול הדעת של הבנקים טרם סירוב למתן צ'קים


ב-7.5.2026 פנינו יחד עם הקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי למפקח על הבנקים בבנק ישראל, בבקשה שיקבע הנחיות שינחו את שיקול דעתם של הבנקים בבואם לבחון בקשות להנפקת פנקסי צ'קים. ביקשנו שההנחיות יבטיחו שיינתן משקל הולם לכלל השיקולים הרלוונטיים, ובכלל זה הצורך של הלקוח בפנקס הצ'קים והפגיעה הנגרמת ללקוח עקב סירוב להנפיקו.


עורכות הדין הגר שחטר מהאגודה ורעות כהן מהקליניקה ציינו כי בפני הבנקים עומדים שיקולים לגיטימיים בבואם לבחון בקשות להנפקת פנקסי צ'קים, אך יש לאזן שיקולים אלו מול הפגיעה שתגרם לזכויות אדם יסודיות בגין סירוב, ובפרט לזכות לקורת גג ולזכות לחינוך. הנחיית שיקול הדעת של הבנקים על ידי בנק ישראל נדרשת כדי להבטיח איזון נכון בין צורכי הבנקים לבין הגנה על זכויות לקוחות, להבטיח כי סירובי הבנקים יהיו סבירים, ולהבטיח אחידות ולמנוע שרירותיות. בפרט, ביקשנו לקבוע שכאשר הלקוח מציין שמדובר בפנקס צ'קים למטרות חיוניות כמו שכר דירה או חינוך, סירוב ייחשב לבלתי סביר, אלא אם מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת, כגון חשבון הנמצא ביתרת חובה.




קישורים:



הפנייה מ-2026 נכתבה בסיוע המתמחה מישל אמזלק



bottom of page