top of page

הסטת תקציבים מתוכנית החומש לחברה הערבית – פגיעה חמורה בזכות לשוויון

  • 14 ביולי
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: לפני 3 ימים

אישה ערביה עם ילדה קטנה בזרועותיה חולפת ליד חנות צעצועים
אילוסטרציה. צילום: יוסי זמיר, STOCK-SJ

החלטה 550 (תוכנית החומש לחברה הערבית), שהתקבלה ב-2021, היא תכנית ממשלתית רב-שנתית (2026-2022) שנועדה לצמצם פערים כלכליים וחברתיים בין החברה הערבית לבין כלל האוכלוסייה בישראל. בין היתר, היא הרחיבה את ההשקעה בתחומים כמו בריאות, ביטחון אישי, תחבורה, חדשנות וכלכלה דיגיטלית. אולם מאז הקמתה של הממשלה ה-37 עברה תכנית החומש שורה של קיצוצים משמעותיים. בין היתר קוצצו מהתוכנית 220 מיליון ₪ בדצמבר 2025 ביזמת השרה מאי גולן, והכספים הוסטו למשטרה ולשב"כ למטרת טיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. ביולי 2026 קוצצו כחצי מיליארד ש"ח שהועברו לשב"כ לשם מניעת פשיעה. עוד לפני קיצוץ אחרון זה מצא דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שבמצטבר קוצצו כ-2.5 מיליארד ש"ח מכספי התכנית.


בפניותינו ליועצת המשפטית לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת (נובמבר-דצמבר 2025) ולממשלה (יולי 2026) עמדו עורכות הדין אלזה בונייה, עביר ג'ובראן, דבי גילד-חיו והגר שחטר על המשמעויות הקשות של הקיצוצים, ועל הפגיעה החמורה בזכויות האדם, ובראשן הזכות לשוויון. עיקרי הדברים:

  • הקיצוצים יפגעו בכל תחומי החיים, ובהם חינוך, בריאות, תעסוקה, תחבורה ורווחה, ויגזלו משאבים יקרים מהחברה הערבית הזקוקה להם נואשות. כך למשל, התקציבים שהוחלט לקצץ נועדו למימון של בינוי כיתות וגני ילדים, הכשרת עובדים סוציאליים, תשתיות תחבורה וחשמל, שירותי בריאות ובריאות הנפש, תרבות, ותעסוקה לנוער. בכך תפגע ההצעה בזכות לשוויון ובמימוש זכויות יסוד של האוכלוסייה הערבית. הפגיעה בשוויון מחמירה נוכח העובדה כי מטרתה המקורית של תוכנית החומש היא לתקן עוול היסטורי והפליה רבת שנים בתקציבים לחברה הערבית אל מול החברה היהודית.

  • אין עוררין על כך שהמאבק בפשיעה הוא חיוני ובעל דחיפות מיוחדת נוכח אוזלת ידה של המדינה לטפל בה, אך למאבק בפשיעה יועדה תוכנית נפרדת ובעלת מקורות תקציביים משלה. שתי התוכניות משלימות זו את זו, שכן סוגיות עומק חברתיות-כלכליות בחברה הערבית משפיעות באופן דרסטי על הפשיעה והאלימות בחברה, ולהפך. הפגיעה בהשקעה בתעסוקה, בחינוך, בעסקים קטנים, בפיתוח כלכלי וברשויות המקומיות תפגע דווקא בגורמי החוסן של החברה הערבית, תחליש את ההתמודדות עם גורמי העומק של הפשיעה ותחזק את ארגוני הפשיעה. לפיכך, הסטת התקציבים המיועדים לפיתוח רווחתה של החברה הערבית לטובת טיפול בפשיעה היא אבסורדית, שכן אם תוכניות אלו יבואו אחת על חשבון השנייה, אף אחת מהן אינה צפויה לממש את ייעודה.

  • לעניין הסטת הכספים לשב"כ – לשב"כ אין סמכות חוקית לעסוק באכיפה פלילית אזרחית, והרחבת תפקידו באמצעות החלטת ממשלה מהווה חריגה מסמכות, פוגעת בשלטון החוק ומסכנת זכויות יסוד.

  • ההחלטות על הקיצוץ אינן סבירות באופן קיצוני, שכן קיימים מאות מיליוני שקלים שיועדו למאבק בפשיעה בחברה הערבית וטרם נוצלו. מהנסיבות שקדמו לשתי ההחלטות שאליהן התייחסנו בפניותינו עולה חשש שהן גם נגועות בחוסר תום לב ושהתבססו על שיקולים זרים ולא על שיקולים מקצועיים.



קישורים:



bottom of page