הגנה על זכויות החייבים במסגרת הליך חדלות פירעון

אילוסטרציה (נוצר באמצעות AI)

הליך חדלות פירעון הוא הליך שננקט כאשר אדם לא יכול לעמוד בתשלום חובותיו בזמן. מטרת ההליך היא שיקום החייב, שילובו מחדש בחיים הכלכליים ותשלום מקסימלי של החוב לנושים. נקודת המוצא היא שככל שהחייב ישתקם כלכלית כך גם יוכל לעמוד בתשלום חובותיו, וכי הגנה על זכויותיו של החייב ובני משפחתו תקדם גם את זכות הקניין של הנושים.

הליך חדלות הפירעון הוא הליך מורכב ודרקוני, שבמהלכו החייב נתון לשורה של מגבלות והוא מופשט מפרטיותו ומהאוטונומיה שלו. השנה הראשונה להליך מוקדשת לבירור מצבת הנכסים של החייב. במהלך בירור זה החייב ובני משפחתו נדרשים לחשוף את כל אורחות חייהם, כל הכנסותיהם והוצאותיהם, לרבות הוצאות רפואיות ואישיות, ולהתפשט לחלוטין מפרטיותם.

בתום הבירור מוצעת תוכנית לתשלום החוב. בהתאם לקבוע בחוק חדלות פירעון, תוכנית התשלומים איננה נגזרת של היקף החוב אלא של יכולתו הכלכלית של החייב, ושל החובה להגן על זכותו וזכות משפחתו לקיום בכבוד. כלומר – ההחזר החודשי לא אמור לנבוע מהיקף החובות, אלא מהיכולת הכלכלית של החייב ומשפחתו להתקיים בכבוד, כשהיתרה משמשת לתשלום החוב.

במהלך תקופת התשלומים, אשר על פי החוק נפרסת על פני שלוש שנים, מוטלות על החייב מגבלות רבות. עליו להמשיך ולדווח באופן נוקדני על כל הכנסה והוצאה ולחשוף את חייו וחיי משפחתו לבחינה מדוקדקת. מוטלות עליו גם מגבלות בשימוש באשראי ובצ'קים, מגבלות על יציאה מהארץ ועוד.

בסופה של תקופת התשלומים ניתן לחייב הפטר – מחיקת החובות שנותרו לו. זאת כדי לאפשר לו להשתקם כלכלית ולחזור לתפקוד כלכלי תקין. כך אמור להיווצר איזון בין האינטרס של הנושים לקבל את חובותיהם לבין הרצון לשקם את החייב ושהוא יחזור לחברה.

יחד עם הקליניקה למשפט ולשינוי חברתי באוניברסיטת חיפה, האגודה לזכויות האזרח פועלת כדי להבטיח את ההגנה על זכויותיהם של החייבים ושל הנושים המוחלשים במסגרת ההליך.

1. הפרטת סמכויות הממונה וביטול הדיון בבית המשפט

הליך חדלות הפירעון הוא הליך שיפוטי, שמנוהל על ידי גורם ממשלתי המכונה הממונה על חדלות פירעון, או בקיצור "הממונה", שהוא יחידה במשרד המשפטים. הממונה אמון על ריכוז המידע האישי והפיננסי של החייב ובני משפחתו ועל בניית תוכנית תשלומים שתביא לפרעון חובות ולשיקום החייב. בית המשפט הוא בעל הסמכות לאישור התכנית, ורשאי לעשות כן רק לאחר שיקיים דיון פרונטלי בהצעה, שבו ינכחו החייב, נושיו וכל גורם אחר שרלוונטי לתיק.

לצד הממונה ובכפוף לו פועלים "נאמנים" – אלו הם עורכי דין או רואי חשבון פרטיים, שתפקידם הוא איתור נכסי החייב ועמידה בקשר עם החייב ובני משפחתו. כלומר – הליך חדלות הפירעון מחייב כבר כיום את החייב לחשוף מידע אישי לגורמים פרטיים, שמונעים מאינטרס כלכלי ולא מאינטרס ציבורי. לאחרונה הציעה

הממשלה לקבוע בהוראת שעה (חוק זמני) ששורה של סמכויות של הממונה יופרטו לנאמנים. בנוסף, הוצע כי במצבים מסוימים בית המשפט יהיה מוסמך לאשר תכנית תשלומים ללא קיום דיון פרונטלי.

ב-24.4.2025 פנינו למשרד המשפטים יחד עם הקליניקה המשפטית באוניברסיטת חיפה, והבענו את התנגדותנו להצעת חוק זו. עורכות הדין הגר שחטר מהאגודה לזכויות האזרח ורעות כהן מהקליניקה למשפט ולשינוי חברתי עמדו על הפגיעה בזכויות כתוצאה מהפרטת סמכויות הממונה לנאמנים. מדובר על סמכויות רגישות, המצריכות מיומנויות ייחודיות שלנאמנים אין, ואשר אין מקום להעביר לגורם פרטי המונע מאינטרס כלכלי. זאת בין היתר בשל העובדה שמשכורות הנאמנים נגזרות מקופת הנשייה – סך נכסי החייב שיכולים לשמש לתשלום החוב. בניגוד לממונה, אשר מחוייב לפעול לקידום האינטרס הציבורי ולקידום זכויות אדם, הנאמן מונע מאינטרס כלכלי פרטי. לכן למשל, נאמן עלול ללחוץ על חייב לפדות את כספי הפנסיה שלו לשם תשלום החוב, ללא שייתן דעתו על עתידו של החייב, על יכולתו להתקיים בכבוד בעתיד ללא חסכון פנסיוני, ועל האינטרס הציבורי שלא יהיה תלוי בקופה הציבורית. קושי משמעותי נוסף נובע מכך שכבר היום קיימים ליקויים חמורים בפיקוח על התנהלות הנאמנים, וקיים חשש ממשי כי הפרטת סמכויות נוספות ללא פיקוח אפקטיבי תוביל לפגיעה אנושה בחייבים ובנושים.

בעיה נוספת שאליה התייחסנו היא הכוונה לאפשר לבית המשפט לאשר את התכנית לשיקום כלכלי בלי דיון. ויתור על הדיון היחיד הקבוע בהליך משפטי עלול להוביל לכך שדווקא הצדדים המוחלשים, שאינם מכירים את ההליך על בוריו, שאינם מיוצגים, הם מי שזכויותיהם ייפגעו מההליך. לעמדתנו, אם בכל זאת יוחלט לבטלאת הדיון יש לקבוע בחוק הגנות על החייבים והנושים המוחלשים.

פניית האגודה והקליניקה, 24.4.2025

2. חישוב דמי המחיה

כאמור, תוכנית השיקום הכלכלי אמורה להבטיח שבצד ההחזר החודשי של החובות יישאר לחייב ולבני משפחתו סכום מספיק למחיה. לאחרונה פרסם משרד המשפטים טיוטה לתקנות שייקבעו את אופן חישוב דמי המחיה הללו. מוצע לעגן בתקנות את הנוסחה המשמשת את הממונה כיום, אשר, בין היתר, מבססת את החישוב על קצבת הנכות הכללית, מתוך הנחה כי מדובר בסכום הנועד להבטיח קיום בכבוד. אלא שקצבה זו היא סכום שרירותי שלא נקבע בהתאם להוצאות ריאליות של משפחה בישראל.

בפנייתנו טענו עורכות הדין הגר שחטר ורעות כהן כי הבחירה לבסס את חישוב דמי המחיה על קצבת נכות היא שרירותית ולא מנומקת, ובסבירות רבה תוביל לכישלון ההליך. זאת לעומת מנגנונים אחרים שמבוססים על נתונים אובייקטיבים של הכנסות והוצאות של משקי בית בישראל, ושנהגו בשיתוף מומחים, נציגי נושים, חברה אזרחית, וגופים רבים המשפיעים ומושפעים מהליכי חדלות פירעון. טענו שאין לעגן מנגנון זה בתקנות ויש ליצור מנגנון שיהלום את דמי המחיה הדרושים למחיה בישראל, כפי שהחוק מורה.

פניית האגודה והקליניקה, 28.5.2025