זוכי אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג לשנת 2025

מדי שנה מעניקה האגודה לזכויות האזרח את אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג לאדם או לארגון שתרמו תרומה מיוחדת לקידום לזכויות אדם בישראל. אלה מקבלי האות לשנת 2025:

ג'קי חורי

ד"ר אסף דוד

מיכל דויטש ומתנאל צ'כנובסקי

ג'קי חורי. צילום: רמי שלוש, "הארץ"

ג'קי חורי, עיתונאי "הארץ" ומנהל החדשות של רדיו א־שמס, פועל בעקביות ובעקשנות בעיתונות העברית והערבית כבר שני עשורים להשמיע קול ברור למען זכויות אדם ושוויון, ולתווך בין החברה היהודית והערבית. חורי חושף בפני הציבור היהודי את האתגרים, הפערים והעוולות עמן מתמודדת החברה הערבית, ובמקביל מעניק במה לדעות ולקולות בחברה היהודית מול הקהל הערבי. בכך הוא מחבר בין עולמות, וממחיש שהעיתונות יכולה לשמש לא רק כזירת ויכוח אלא כמרחב של הכרה הדדית.

לאורך השנים פרסם ג'קי חורי כתבות רבות על הנעשה בגדה המערבית, כדי להנכיח לציבורי היהודי את חיי היומיום תחת כיבוש ומול אלימות מתמשכת. בתקופת המלחמה בעזה, כאשר מרבית כלי התקשורת העבריים בחרו להתעלם ממה שמתרחש ברצועה או למסגר את הסיקור במונחים ביטחוניים בלבד, חורי היה בין הקולות הבודדים שהתעקשו לדווח לציבור היהודי על ההרס, הרעב והפגיעה הקשה בזכויות האוכלוסייה האזרחית ברצועה.

בתפקידו כמנהל החדשות ברדיו א־שמס חורי עוסק בסוגיות קריטיות לחברה הערבית, ובהן חופש הביטוי, הזכות לביטחון אישי, אפליה מערכתית, גזענות והדרה, ומטפל באומץ גם בנושאים רגישים כמו רצח נשים. בתקופת המלחמה בלט חורי בהעלאת קולן של משפחות החטופים – נושא שלא זכה לחשיפה מספיקה בתקשורת בערבית – ומיצובו כסוגיה אנושית שמחייבת הכרה בסבלו של הזולת.

חורי פועל מתוך תפיסה מקצועית ומוסרית מוצקה. שוב ושוב הוא מצא את עצמו במרכז המחלוקת הציבורית ומול לחצים עצומים ושילם מחיר אישי וציבורי כבד על התעקשותו להציג את המציאות כפי שהיא, אך המשיך בקו ברור וחד. ועדת אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג בחרה להעניק לג'קי חורי את האות בזכות האומץ והיושרה שלו, מחויבותו העמוקה לערך חיי האדם וכבודו, ויכולתו להשמיע קול צלול גם ברגעים החשוכים ביותר.

ד"ר אסף דוד. צילום: תמר עבאדי

ד"ר אסף דוד, ראש תחום ישראל במזרח התיכון במכון ון ליר, הוא מייסד-שותף והמנהל האקדמי של הפורום לחשיבה אזורית. עוד לפני השבעה באוקטובר מילא הפורום חלל משמעותי בשיח הציבורי בישראל בכך שהנגיש לציבור היהודי ידע מקצועי על המזרח התיכון, וקידם שיח ביקורתי על יחסי ישראל והפלסטינים.

לצד עבודתו המקצועית, ד"ר אסף דוד היה מהבודדים בישראל שדאג להביא לציבור היהודי את קולם המושתק של תושבי עזה במהלך שתי שנות המלחמה. הוא עמד בקשר ישיר עם תושבים מהרצועה, תרגם פוסטים ומאמרים של התושבים לעברית, והביא עדויות על החיים בצל האסון המתמשך – באתר ובעמודי הסושיאל של הפורום לחשיבה אזורית, בכלי התקשורת ובדף הפייסבוק הפרטי שלו, הזוכה לאלפי עוקבים.

בעת שמרבית גופי התקשורת הישראלית בחרו לסקר את המלחמה בעזה באופן צר ומגמתי, תוך הצנעה מכוונת של מידת הפגיעה באוכלוסייה האזרחית ברצועה, ד"ר דוד הנכיח את הפנים והשמות של קורבנות המלחמה ואת הקולות האנושיים והמורכבים מהרצועה. בזכות ההכרות המעמיקה והנרחבת שלו עם שתי החברות, הישראלית והפלסטינית, ד"ר דוד גם נתן להתרחשויות הקשר ומסגרת מושגית, והסביר את התהליכים ההיסטוריים, הפוליטיים והחברתיים שהביאו למציאות הקשה. במקביל הוא המשיך לפעול כדי לחזק את התמיכה הישראלית בהסדר מדיני כדרך לסיום הסכסוך.

ועדת אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג בחרה להעניק לד"ר אסף דוד את האות בזכות השילוב הייחודי של רגישות וחמלה עם מחקר אקדמי מעמיק, ובזכות תרומתו לאתגור השיח בישראל ולקידום חזון של פיוס ותקווה.

מיכל דויטש ומתנאל צ'כנובסקי

מיכל דויטש ומתנאל צ'כנובסקי, מהמייסדים של תנועת "משנים כיוון", הם זוג צעיר ונחוש, שהחל את האקטיביזם שלו במאבק בנושא האקלים ולמען זכויות בעלי חיים. עם תחילת ההפיכה המשטרית, וביתר שאת לאחר תחילת המלחמה, הם התמקדו במאבק סיזיפי ובלתי מתפשר להחלפת הממשלה, להחזרת החטופים, לסיום המלחמה ונגד הרג חפים מפשע בעזה.

"משנים כיוון" דוגלת בשיטת פעולה של "התנגדות לא אלימה – נכונות להפרעה, תוך הקרבה אישית והמנעות מפגיעה באחרים". ברוח זו הובילו מיכל ומתנאל בשנתיים האחרונות פעילות ופעילים בתנועה לעשרות מחאות שיבוש ברחבי הארץ. הם היו שותפים להכשרת מאות פעילות ופעילים על מחאה ושינוי חברתי ועל ההיסטוריה של מאבקים אזרחיים לא אלימים.

בשנתיים האחרונות שילמו מיכל ומתנאל מחיר אישי כבד על פעילותם. הם נעצרו עשרות פעמים, לעיתים באלימות, ושהו לילות וימים במעצר. הם הפכו לדמויות מוכרות בהפגנות בירושלים, ולא פעם ספגו התנכלות משטרתית שהופנתה כלפיהם באופן אישי. למרות זאת הם חזרו שוב ושוב להוביל את ההפגנות ואירועי המחאה. הם היו מוכנים לקבל הגבלות על חירותם ולעצור את חייהם האישיים והתפתחותם המקצועית מתוך מחויבות מלאה לסולידריות חברתית.

ועדת אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג בחרה להעניק למיכל דויטש ולמתנאל צ'כנובסקי את האות בזכות האומץ והנחישות שהם מפגינים, ובזכות מחויבותם למאבק למען החיים – כל החיים, של בני אדם ושל בעלי חיים כאחד.