לאפשר הפגנות בזמן המלחמה

10 באפר׳
זמן קריאה 3 דקות

האגודה לזכויות האזרח עתרה ב-31.3.2026 לבג"ץ, בדרישה להורות למשטרה ולפיקוד העורף לאפשר קיום הפגנות בזמן המלחמה עם איראן, ובמיוחד הפגנות שמתקיימות בסמיכות למרחבים מוגנים. בעתירה נטען כי מאז פרוץ המערכה עם איראן, מסכלת המשטרה בשיטתיות הפגנות נגד המלחמה ומפזרת באלימות את המפגינים, בתואנה כי הנחיות פיקוד העורף אוסרות על התקהלות. זאת גם אם משתתפים בהן יחידים או עשרות בודדות, וגם כשההפגנה מתקיימת לצד מקלטי ענק, כמו זה המצוי בכיכר הבימה בת"א.

בעתירה נטען כי בהנחיות פיקוד העורף ובמגבלות המוטלות על התקהלויות אין כדי לשלול את חופש המחאה והביטוי. צוין כי בפסקי דין שניתנו בעתירות שונות שהוגשו בנושא בעבר, בהן עתירות שהגישה האגודה במהלך מלחמת "חרבות ברזל", נפסק המובן מאליו: חופש הביטוי אינו נסוג בשעת מלחמה. דווקא בתקופות מצוקה וחירום נודעת לו חשיבות. חובת המשטרה למלא את תפקידה ולסייע למימושו היא גורפת, וחלה בימי חירום ובימות שגרה. נטען כי התנכלותה השיטתית של המשטרה להפגנות שמבקרות את הממשלה וקוראות לסיום המלחמה, מעוררת חשד כבד שלא עצם ההפגנות הוא שמקפיץ אותה, אלא התכנים שבמרכזן.

ב-3.4.2026 התקיים דיון בעתירה, ובסופו הורו השופטים למשטרה ולפיקוד העורף להגיש מתווה לקיום הפגנות. במתווה שהוגש בשבת בבוקר הודיע פיקוד העורף שהוא לא מתיר הפגנות, למעט 150 איש מחולקים ל-2 קבוצות בכיכר הבימה בתל אביב. היועצת המשפטית לממשלה הודיעה שאין הלימה בין הנחיות פיקוד העורף לבין שמירה על חופש הביטוי, ושגורמים משפטיים כלל לא בחנו את ההחלטה. בית המשפט ביקש לראות במעמד צד אחד את החומר החסוי שעליו הסתמך פיקוד העורף, ובמקביל הגשנו לבית המשפט מידע על המרחבים המוגנים שיש בקרבת מוקדי ההפגנות המתוכננים, ועל אינספור אירועי התקהלות שהיו במהלך היום ואשר המשטרה לא עשתה דבר כדי לפזרם. בית המשפט קבע בצו ביניים שהחלטת פיקוד העורף אינה יכולה לעמוד, והורה למשטרה לקבוע עד 18:00 מתווה להפגנות שתוכננו למוצאי שבת, שיביא בחשבון את חופש הביטוי והמחאה. עוד הורה בית המשפט למשטרה ולפיקוד העורף להציג מתווה להפגנות במלחמה, וקבע דיון נוסף בעתירה ל-9.4.2026 .

בחלוף השעה שנקבעה המשטרה לא הציגה כל מתווה, ואף מסרה לתקשורת שהיא מפרשת את החלטת בג"ץ ככזו שמאפשרת לה לפזר את ההפגנות. בית המשפט פרסם החלטה המורה למשטרה לאפשר קיום הפגנות עם מגבלה שלא תפחת מ-150 איש במוקדים בירושלים, חיפה ובאר שבע ומ-600 איש בכיכר הבימה בתל אביב. בהפגנה בתל אביב כרזו השוטרים למפגינים שההפגנה בלתי חוקית מכיוון שהיא מעל 600 איש (למרות שהחלטת בג"ץ לא הגבילה את מספר המשתתפים ל-600 אלא להפך - קבעה שמספרם לא יפחת מ-600). המשטרה פרצה בכוחות גדולים ובאלימות אל תוך הקהל, כולל פרשים, וביצעה מעצרים. מפגינים נחבלו, ורופא מתנדב במשטרה הפריע לטפל במפגין שלקה בליבו במהלך ההפגנה. כשנשמעה התרעה בגין ירי טיל מתימן, הנוכחים בכיכר ירדו אל המחסה שבחניון ללא קושי.

למחרת, ב-5.4.2026, הוציא בג"ץ צו על תנאי, המורה למדינה לנמק "מדוע לא תיקבע מדיניות התגוננות הנוגעת לקיום הפגנות, אשר מאזנת כראוי בין צרכי הביטחון ובין מימוש הזכויות לחופש הביטוי ולחופש ההפגנה". המדינה היתה אמורה להגיש תצהיר תשובה יום לאחר מכן, אך ביקשה עוד ועוד דחיות, והתשובה לא הוגשה. ב-9.4.2026 הגשנו בקשה לצו ביניים, והמדינה הגישה בקשה לבטל את הדיון על רקע "המציאות הדינמית", ולדחות את המועד להגשת כתב תשובה. הגבנו מיד, וביקשנו צו ביניים או דיון. בית המשפט החליט שהדיון יתקיים במועדו.

ב-10.4.2026 התקיים דיון בעתירה, שאוחד עם דיון בעתירה נוספת, בנושא מדיניות התגוננות הנוגעת למקומות הקדושים. לאחר הדיון ניתנה החלטה שעל פיה יש לאפשר קיום הפגנה בחיפה במספר שלא יפחת מ-150 איש, ובכיכר הבימה "במספר שלא יפחת מהמספר המאושר על ידי פיקוד העורף לקיום התקהלויות באזור זה נכון למועד קיום ההפגנה" [שעמד באותה עת על 1,000], "(תוך הבאה בחשבון כי במקום מצוי מרחב מוגן המאפשר קליטת קהל בהיקף משמעותי)". בית המשפט הדגיש כי חריגה ממספרים אלה אין משמעותה בהכרח שיש לפזר את ההפגנה. בית המשפט הורה למדינה להגיש תצהיר תשובה עד 26.4.2026.

בג"ץ 78622-03-26 גרינברג נ' מפכ"ל משטרת ישראל

עו"ד: עודד פלר, טל חסין

העתירה, 31.3.2026

החלטה, 3.4.2026

מענה פיקוד העורף, 4.4.2026

בקשת העותרים לדיון דחוף, 4.4.2026

הודעת המדינה, 4.4.2026

הודעה מטעם העותרים, 4.4.2026

החלטה, 4.4.2026

החלטה, 5.4.2026 (צו על תנאי)

החלטה, 6.4.2026

בקשה לצו ביניים, 9.4.2026