להסדיר את פינוי החירום למלונות למי שביתם ניזוק במלחמה

בית שניזוק במלחמה עם איראן. צילום: Yoav Loeff ©

מאז שבעה באוקטובר, ובמיוחד בסבבי הלחימה עם איראן, אלפי אנשים בישראל נאלצו לעזוב את בתיהם שנפגעו ולשהות במלונות כפתרון דיור זמני. אלא שהמדיניות בנושא משתנה ממבצע למבצע, ללא כללים ברורים, ללא מידע נגיש וללא מעורבות מספקת של גורמי רווחה ובריאות. התוצאה היא שאנשים שנמצאים ממילא במצב של טראומה ואובדן קורת גג נדרשים להתמודד לבדם עם בירוקרטיה, חוסר ודאות וסכנת פינוי מהמלון בזמן מלחמה, ללא פתרון דיור חלופי.

ב-14.5.2026 פנינו למס רכוש ולרשות החירום הלאומית בדרישה להסדיר את נושא הפינוי למלונות בנוהל מסודר, מקיף ומעודכן. עו"ד מיכל תג'ר עמדה על הבעיות המרכזיות שבנוהל הקיים, ובהן:

• הנוהל אינו מסדיר סוגיות בסיסיות כמו לוחות זמנים וקריטריונים להארכת שהות במלון;

• היעדר הבחנה בין שוכרים, בעלי דירות ודיירי דיור ציבורי;

• מגבלת שהות של 14 ימים בלבד, שאינה מאפשרת בפועל למצוא דיור חלופי;

• קבלת החלטות לא שקופה ולא מנומקת בבקשות להארכת השהות במלון;

• היעדר אפשרות ברורה לערער;

• מוקדי מידע שאינם מוסמכים לתת מענה ממשי;

• פינוי אנשים בהתראה קצרה, לעיתים בלי לוודא שיש להם לאן ללכת.

עו"ד תג'ר ציינה כי כל אלה פוגעים בזכויות לקיום בכבוד, לביטחון אישי ולהליך הוגן, וביכולתם של המפונים לשקם את חייהם. היא דרשה לעדכן את הנוהל ולהפוך אותו למסמך מחייב, ברור ונגיש, וציינה כי הזמן הנכון לעשות זאת הוא כעת, בימים של שגרה, ולא בעתות משבר. הצענו, בין היתר:

• להאריך את תקופת השהות המינימלית במלון ל־30 יום לפחות;

• לקבוע שאין לפנות אנשים ממלון בזמן לחימה פעילה;

• לקבוע קריטריונים ברורים להארכות, גורם מוסמך לקבלת החלטות ומנגנון ערר;

• לקבוע שהרשויות המקומיות יהיו מעורבות בכל החלטה על העברה למלון או פינוי ממנו;

• לקבוע שהשיקולים יכללו גם מצב בריאותי, רווחתי ומשפחתי, ולא רק שיקולים כספיים.

פניית האגודה לזכויות האזרח, 14.5.2026

קישורים:

הילה ציאון, "שוכרים שדירתם נפגעה במלחמה נזרקו מבתי מלון בשיחת טלפון - ללא פתרון דיור", 25.5.2026, ynet