האגודה לזכויות האזרח הגישה בקשה להצטרף כידידת בית המשפט להליך פלילי שמתנהל בבית משפט השלום בירושלים נגד אדם שנתפס שהוא פושט יד ברחבת הכותל המערבי.
ב-1981 התקין שר הדתות את תקנות המקומות הקדושים ליהודים מכוח חוק המקומות הקדושים, וקבע שורה של איסורים, לרבות פשיטת יד במקום קדוש. מי שמפר איסור זה עובר עברה פלילית שדינה עד חצי שנת מאסר.
הטענה הראשונה בחוות הדעת שהגשנו היא שהתקנה האוסרת על פשיטת יד בכותל היא לא חוקתית, שכן היא פוגעת בזכות לקיום בכבוד, בחופש העיסוק ובחופש הביטוי. פגיעה בזכויות חוקתיות מחייבת הסמכה מפורשת בחוק, אולם חוק השמירה על המקומות הקדושים אינו מסמיך את שר הדתות לקבוע שורה של עברות פליליות. יש בו הסמכה כללית לפעול לשמירה על המקומות הקדושים, ולכן ייתכן ולשר הייתה סמכות לקבוע הוראות מנהליות שונות על ההתנהלות במקום הקדוש, אך הוא לא הוסמך במפורש לקבוע עברות פליליות.
כמו כן, הכנסת קבעה כי פשיטת יד אינה עברה, אלא אם היא נעשית תוך הטרדה. כאן נקבעה בחקיקת משנה עברה שהופכת כל פשיטת יד, גם ללא ממד של הטרדה, לעברה, רק משום שהיא במקום קדוש, והעונש לגביה חמור יותר מהעונש על פשיטת יד מטרידה שנאסרה בחוק העונשין (שישה חודשים לעומת חודש). לטענת האגודה, לממונה על המקומות הקדושים יש כלים מנהליים פשוטים להתמודד עם העניין גם בלי הפללה של פשיטת יד והפיכת העניים מקבצי הנדבות לעבריינים.
הטענה השנייה היא שגם אם העברה חוקתית, הרי שאכיפתה, כאשר אין ממד של הטרדה, צריכה להישמר למקרים קיצוניים ביותר, שכן מדובר בעברת עוני. בהעמדה לדין יש לשקול שורה של שיקולים, ובכלל זה את העובדה כי מדובר באדם עני, ושקיבוץ נדבות היא אחת מהאסטרטגיות הבסיסיות ביותר של אנשים במצוקה כלכלית קשה לשרוד ולהתפרנס. במסגרת שיקול הדעת יש לשקול גם את העובדה שהדין הפלילי אינו הדרך המתאימה להתמודד עם בעיות רווחה, שמקורן בעוני ומצוקה. כמו כן, הפללה של התנהגות של עניים במרחב הציבורי לא משרתת את האינטרס הציבורי ורק מחמירה את המצוקה, שכן היא מקשה מאוד על אפשרות השיקום.
את הנאשם עצמו ייצג עו"ד מנחם שטאובר. בנובמבר 2017 הרשיע בית משפט השלום בירושלים את הנאשם לאחר שדחה את הטענות המקדמיות של הנאשם ושל האגודה לזכויות האזרח.
על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. הערעור נדחה בטענה כי היה על הנאשם לתקוף את התקנות בתקיפה ישירה ולא במסגרת ההליך הפלילי.
על פסק הדין הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון. האגודה הגישה את עמדתה, שלפיה העמדה לדין על קיבוץ נדבות היא פסולה, וכי הפעלת הדין הפלילי על התנהגות הנובעת ממצוקה כלכלית ועוני חוצה קו אדום.
ב-18.2.2020 דחה בית המשפט העליון את הבקשה לרשות ערעור ברוב של 2 מול 1. השופטת ברק ארז קיבלה את טענותינו כי התקנה האוסרת על פשיטת יד בכותל פוגעת בזכויות חוקתיות, ובהן הזכות לקיום בכבוד וחופש הביטוי, אך סברה כי האיסור על קיבוץ נדבות הוא חוקתי. השופט סולברג סבר אף הוא כי התקנה חוקתית. השופט אלרון, בדעת מיעוט, סבר כי התקנה בטלה שכן היא חסרת סמכות, וזאת משום שהתקבלה ללא פיקוח פרלמנטרי אף שהחוק כיום מחייב זאת, וכן משום שחוק ההגנה על המקומות הקדושים אינו מסמיך את שר הדתות לאסור פשיטת יד באופן מפורש דיו.
השופטת ברק ארז ציינה כי הגם שהאיסור על פשיטת יד חוקתי, אכיפתו צריכה להיעשות בזהירות, וכי ראוי שייקבע נוהל מצומצם להעמדה לדין. השופטים ברק ארז ואלרון ציינו כי הענישה צריכה להיות מידתית וזהירה, וכי אין מקום לענישה שתוביל למאסר או שתסבך את מקבץ הנדבות בעול כלכלי כבד.
בית המשפט קבע כי בית משפט שדן בהליך פלילי מוסמך לדון ולהכריע בטענות שמעלה הנאשם נגד הנורמה הפלילית במישור החוקתי.
ת"פ 28268-03-16 מדינת ישראל נ' א.ב.מ.; ע"פ 5629-02-18 א.מ. נ' מדינת ישראל; רע"פ 8182/18 א.מ. נ' מדינת ישראל
עו"ד: גיל גן-מור
ת"פ 28268-03-16
בקשה להצטרפות כידיד בית משפט, ינואר 2017
החלטה, 9.11.2017
ע"פ 5629-02-18
עמדת האגודה לזכויות האזרח, מאי 2018
פסק הדין, 16.10.2018
רע"פ 8182/18
עמדת האגודה לזכויות האזרח, דצמבר 2018
עמדת הסנגוריה הציבורית, יוני 2019
פסק הדין, 18.2.2020
הודעות לעיתונות:
בית משפט השלום: אפשר לכלוא מי שמקבץ נדבות בכותל, נובמבר 2017
קישורים:
צליל אברהם, העונש על עוני: האיש שנקנס באלפי שקלים כי קיבץ נדבות בכותל, כאן, 22.2.2020
איתמר לוין, קיבוץ נדבות ברחבת הכותל - עבירה פלילית, 18.2.2020, news1
רועי ינובסקי, אב לשלושה הועמד לדין – כי קיבץ נדבות בכותל, 29.1.2017, ynet