במשך שנים סירבו במשטרה ובמשרד המשפטים למסור מידע על תיקים פליליים לפי פרמטרים שונים כגון מוצא, דת או גזע, בטענה שהדבר עלול להוביל להעמקת התיוג הגזעי ולפגיעה ברגשות הציבור. לאחרונה החליטה פרקליטות המדינה לשקול מחדש את עמדתה בעניין ופרסמה קול קורא לקבלת עמדות הציבור.
ארגוני זכויות אדם וארגונים חברתיים – האגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה, מרכז אדוה והקליניקה הסוציו-משפטית של המכללה למנהל – הגישו נייר עמדה מפורט במענה לקול הקורא. הארגונים בירכו על ההחלטה לבחון את הנושא ולקיים דיון ציבורי שקוף, וציינו כי סיווג המידע על בסיס מגזרי אינו רק ראוי וכדאי, אלא שזוהי חובת הרשות לבסס את החלטותיה ואת מדיניותה על בסיס תשתית עובדתית ראויה.
לדברי הארגונים, היכולת לפלח נתונים ולאסוף מידע סטטיסטי לפי קבוצות שונות באוכלוסיה היא קריטית לאיתור ולהתמודדות עם תופעות שאין כמעט דרך אחרת "לראותן", ובראשן שיטור ואכיפת יתר כלפי קבוצות מיעוט (פרופיילינג), וכן אי שוויון באכיפה כאשר קורבן העבירה נמנה על קבוצות מיעוט.
"רשויות האכיפה אינן יכולות להמשיך ולנהוג כעיוורות ביחס לאי השוויון שקיים במערכת המשפט הפלילי. העדויות מהשטח והמחקרים שכבר קיימים מעידים על כך שמערכת אכיפת החוק משפיעה באופן שונה על קבוצות שונות באוכלוסיה", אמרה עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח. "כפי שברור שבתחום החינוך והרווחה קיימים עדיין פערים גדולים בין ערבים ליהודים, בין מזרחים לאשכנזים, בין יוצאי אתיופיה לכלל האוכלוסיה היהודית – כך ברור שגם בהליך הפלילי קיימים פערים. נתונים מגזריים הכרחיים כדי להכיר בפערים ובתופעות אלו, לנתח אותם ולפתח מדיניות ופתרונות לשיפור היחס השוויוני של מערכת אכיפת החוק לכלל המגזרים".
בפנייתם סקרו הארגונים פילוח מסוג זה המתבצע במדינות שונות, וציינו כי בעוד שבמדינות מערביות רבות קיימת מזה שנים רבות ההכרה בחשיבות פילוח מגזרי של נתוני אכיפת החוק על מנת להתמודד עם תופעות מערכתיות אלה, רשויות האכיפה והשפיטה בישראל משתרכות מאחור ומפרסמות מעט מאוד נתונים מסוג זה.
נייר העמדה: מדיניות פילוח מגזרי של תיקים, 7.10.2021