top of page

לבטל את חוק ההסדרה, שיאפשר להפקיע אדמות מפלסטינים

23 ראשי מועצות של כפרים פלסטיניים, ארבעה בעלי אדמות ו-13 ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ ב-5.3.2017, בדרישה שבית המשפט יורה על ביטול החוק להפקעת אדמות פלסטיניות פרטיות בגדה המערבית (חוק ההסדרה). כמו כן, העותרים ביקשו מבית המשפט להוציא צו ביניים שימנע מהמדינה להתחיל בהליכי ההפקעה של האדמות.

בעתירה נכתב כי על פי נתוני שלום עכשיו, החוק יביא להפקעה של עשרות אלפי דונם של אדמות המצויות בבעלות אלפי פלסטינים. בעתירה נטען שהחוק – שעבר בניגוד לדעתם של היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי של הכנסת והיועץ המשפטי של משרד הביטחון – אינו חוקתי, מפני שהוא מהווה הפרה בוטה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; החוק כובל את שיקול הדעת של הרשויות ומחייב אותן להפקיע מפלסטינים את זכויות השימוש וההחזקה שלהם באדמותיהם הפרטיות לתקופה בלתי מוגבלת. החוק גם לא מאפשר לפלסטינים, שלא לקחו חלק בבחירת השלטון שמפקיע את אדמתם, כל אפשרות להתנגד להליכי ההפקעה.

נוסף על כך, החוק מפר איסורים מוחלטים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל דיני הכיבוש ואמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן, שמחייבים את מדינת ישראל לשמור על זכויות התושבים בשטח הכבוש ואוסרים על הפקעת רכושם שלא לצורך ביטחוני מיידי. הודגש בעתירה כי יישום הוראות החוק עלול לסבך את האזרחים ואת אנשי כוחות הביטחון שיתבקשו להוציאו לפועל, וכן את חברי הכנסת שהצביעו בעדו, בביצוע פשעי מלחמה.

העתירה אף הדגישה כי עצם חקיקת החוק מהווה חריגה מסמכות הכנסת, שאינה מוסמכת להסדיר את דיני המקרקעין בשטח שאינו שטח ריבוני של מדינת ישראל. עד היום החקיקה הישראלית ביחס לגדה המערבית היתה חקיקה פרסונלית, שמתייחסת אך ורק לאזרחים ישראלים שמתגוררים בגדה. חקיקת החוק היא מעשה מובהק של ריבונות, קרי מעשה מובהק של סיפוח בלתי חוקי.

הדיון בעתירה אוחד עם דיון בעתירה נוספת, שהגיש ארגון עדאלה. כמו כן הוגשה לבג"ץ חוות דעת חשובה של רבים מבכירי המרצים במשפט חוקתי ובמשפט בינלאומי בישראל. באופן חריג אף היועץ המשפטי לממשלה הצטרף לעמדת העותרים, וסבר שהחוק אינו חוקתי.


ב-17.8.2017 נעתר בית המשפט, באופן חריג מאוד, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ונתן תוקף של צו ארעי למתווה הדיוני אותו הציע היועץ לאחר הגשת העתירה. הצו הקפיא את יישום החוק. כך עצר בג"ץ למעשה את תהליך גזל הקרקעות הפרטיות של פלסטינים והפקעתן לטובת מתנחלים; מצד שני עד שלא יבוטל החוק הוקפאו גם כל הליכי האכיפה נגד השתלטות ובנייה לא חוקית על אדמות פרטיות של פלסטינים.


ב-4.12.2017 הוציא בית המשפט העליון צו על תנאי, המורה למשיבים להשיב לעתירה תוך חודשיים וחצי, וקבע שהעתירה תידון בפני 9 שופטים.


ב-9.6.2020 קיבל בג"ץ ברוב של שמונה נגד אחד את העתירות, וקבע שחוק ההסדרה בטל בשל כך שהוא פוגע באופן לא חוקתי בזכות לשוויון ובזכות לקניין של פלסטינים.


בג"ץ 2055/17 ראש מועצת הכפר עין יברוד נ' הכנסת

עו"ד: מיכאל ספרד (יש דין ושלום עכשיו) שלומי זכריה ומיכל זיו (יש דין) דן יקיר ורוני פלי (האגודה לזכויות האזרח)


פסק הדין, 9.6.2020

הודעות לעיתונות:


Comentarios


bottom of page