top of page

אתה קצת שחום, תראה לי תעודת זהות

אילוסטרציה

הפרופיילינג בישראל משפיל ופוגע: אדם, לרוב צעיר, כמעט תמיד ערבי, אתיופי או מזרחי, מסומן על ידי שוטרים כחשוד בלי שום קשר להתנהגותו

אן סוצ'יו

בפוסט ויראלי שפרסם לאחרונה סיפר בן הנטקנט מירושלים שהמשטרה עוצרת אותו אחת לשבועיים לבדיקת תעודת זהות. בראיון עמו באולפן ynet הוא סיפר שהחוויה המשפילה מתרחשת בכל מקום – בקניון, בטיולים, במרכז העיר, בנמל התעופה. אולי זה צבע העור שלו, תהה, ואולי מראה ה"סטלן". אז עוצרים אותו ומבקשים לראות תעודה מזהה. לא ביג דיל. על מה המהומה?

מי שלא מבין על מה המהומה כנראה שלא עבר פרופיילינג מימיו. הידיעה ש"נבחרת" להציג תעודה או לעבור חיפוש בגלל מאפיין כלשהו שטבוע בך היא אחת התחושות המשפילות והכואבות שיש.

לאחרונה נחשפנו גם לסיפור של א' בן ה-16, שאף שהוא תלמיד מצטיין וספורטאי מעולה, ומעולם לא הסתבך עם החוק, כבר שלוש פעמים עצר אותו שוטר ממש מתחת לבית שלו ודרש ממנו להסביר מה הוא מחפש שם או לעבור חיפוש. הפשע הגדול שלו – הוא ממוצא אתיופי.

הפגיעה וההשפלה כה כואבות כיוון שאותו אדם, לרוב צעיר, כמעט תמיד ערבי, אתיופי או מזרחי, מסומן למעשה כחשוד, בדרך כלל במקום ציבורי, בלי שום קשר להתנהגות שלו. בן, א' וכמוהם רבים אחרים לא יכולים לשנות את צבע עורם או את המראה החיצוני שמסגיר את המוצא שלהם או את עדתם.

לתיוג הזה יש גם מחיר חברתי קשה. כשרואים שוב ושוב שערבים, אתיופים או מזרחים עוברים בידוק ותשאול, הרושם שנוצר בסביבתם ובחברה בכלל הוא שמדובר באוכלוסיות מסוכנות, חשודות מראש. וכך מעגל הסטריאוטיפים וההפליה משועתק ומונצח.

האגודה לזכויות האזרח הגישה תביעה תקדימית במקרה של א', שמפחד לצאת מביתו, ואנחנו מקווים שהיא תוביל לשינוי. אבל כל עוד שוטרים יסברו שהחוק מתיר להם לדרוש מכל אדם ברחוב תעודה מזהה, גם כשאין להם חשד לביצוע עבירה, הפגיעה בבני מיעוטים תימשך.

הדבר לא נובע בהכרח מגזענות מצד המשטרה. לכל אחד מאתנו יש הטיות. כולנו מייחסים תכונות חיוביות או שליליות לאנשים על סמך המראה שלהם והשיוך הקבוצתי שלהם. אבל בעוד אנחנו אנשים פרטיים נטולי סמכויות ועוצמה, לשוטרים ולגורמי אכיפה אחרים יש כוח אדיר כלפינו. לכן מצופה מהם לנטרל את ההטיות הגזעיות שלהם. דרישת ההזדהות מצד שוטרים אינה עניין של מה בכך: היא פוגעת בכבוד ובפרטיות, מגבילה את חופש התנועה, ומתייגת אדם כחשוד.

לאחרונה פרסמה המשטרה נוהל חדש בנושא, שאמור היה לקבוע את הקריטריונים להפעלת הסמכות של השוטרים ולהבטיח פיקוח ובקרה על הפעלתה. אלא שהנוהל עושה בדיוק את ההיפך: הוא קובע שלשוטר מותר לעכב כל אדם ברחוב ולבקש ממנו להזדהות בכל פעם שנראה לו שהדבר "דרוש למילוי תפקידו". הנוהל גם לא קובע שום חובת תיעוד של האירועים האלה כדי לאפשר פיקוח מינימלי והרתעה.

כמעט שלוש שנים חלפו מאז פרסום דוח פלמור שעסק בגזענות כלפי יוצאי אתיופיה ובשיטור היתר כלפיהם, אבל הפרופיילינג הפסול שמבצעים שוטרים ומאבטחים לא חלף מהעולם. הגיע הזמן לטפל בתופעה ברצינות.

אן סוצ'יו היא עו"ד באגודה לזכויות האזרח

bottom of page