הנפת דגל פלסטין - שאלות ותשובות

סעיף 82 לפקודת המשטרה מסמיך את המשטרה לאסור על הנפת דגל אם יש בו "לעורר להפרעת השלום", אבל בהתאם להלכות בדבר חופש הביטוי, היועץ משפטי לממשלה כבר קבע כי ניתן לנקוט בסנקציות מכוח סעיף זה רק כאשר "ישנו חשש ברמת הסתברות גבוהה שהנפת הדגל תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור". חשש כזה צריך להיות מבוסס ולא ספקולטיבי. ברובם המכריע של המקרים שבהם המשטרה פועלת להסרת הדגל מהמרחב הציבורי תוך פגיעה במי שמניפים אותו, לא מתעורר כל חשש כזה.

האם מותר להניף את דגל פלסטין?

כן. אין בישראל חוק שאוסר על הנפת דגל פלסטין. הנפת דגל – כל דגל – היא צורה של ביטוי, וחופש הביטוי זוכה במדינת ישראל להגנה רחבה. בית המשפט העליון קבע, שלא מגבילים את הזכות לביטוי אלא אם מתעוררת סכנה ודאית לפגיעה קשה בשלום הציבור. חופש הביטוי הפוליטי, שהנפת דגל לאום נמנית עליו, זוכה להגנה משפטית מרבית. זאת בשל חיוניותו לקיום משטר דמוקרטי, חשיבותו החברתית והיותו חשוף יותר מכל צורת ביטוי אחרת להתנכלות מצד השלטון.

היכן מותר להניף דגל פלסטין?

בכל מקום. מותר לשאת את הדגל בהפגנות, לתלות אותו על בתים, לרקום ולהדפיס אותו על תיקים ולהסתובב עם פרטי לבוש שהדגל מוטבע עליהם. דגל פלסטין כבר התנוסס בכנסת במפגשים רשמיים של חברי ממשלה וחברי כנסת עם נציגי הרשות הפלסטינית.

זה דגל פלסטין או דגל אש"ף?

דגל פלסטין הוא דגלו של הלאום הפלסטיני בישראל, בשטחים ובעולם, סמל לזהותם הפרטית והקולקטיבית, והוא מוכר ככזה מתחילת המאה ה-20. מאוחר יותר הוא אומץ על ידי אש"ף ובהמשך הפך לדגלה של הרשות הפלסטינית. דגל פלסטין מבטא אף התנגדות לכיבוש ושאיפה לשוויון זכויות למיעוט הערבי.

בעקבות ועידת מדריד והסכמי אוסלו בשנת 1993, שיצרו יחסים רשמיים בין ישראל לאש"ף, ומאוחר יותר עם הרשות הפלסטינית, קבע היועץ המשפטי לממשלה שאין עניין לציבור בנקיטת הליכים פליליים נגד מי שהניף את הדגל. היועמ"ש חזר על ההנחיה בשנת 2014, ואף פירט כי ניתן לפעול להסרת הדגל רק כאשר "ישנו חשש ברמת הסתברות גבוהה שהנפת הדגל תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור" או כאשר "מתעורר חשד ממשי כי הנפת הדגל מהווה עבירה של הזדהות עם ארגון טרור או אהדה אליו". בכך אימץ היועץ את המבחנים המחמירים שנקבעו בפסיקה בעניין הגבלות ביטוי.

אבל הנפת דגל פלסטין יכולה לפגוע ברגשות.

ייתכן, אולם גם איסור על הנפתו פוגע ברגשות, וממילא פגיעה ברגשות אינה עילה לאסור על הנפת דגל או להגביל כל סוג אחר של ביטוי. חופש הביטוי לא חל רק על דעות שנמצאות בקונצנזוס – מבחנו האמיתי הוא בהגנה על דעות ועמדות שעשויות להיות מקוממות, מכעיסות ופוגעניות. בפסיקה ענפה פסל בית המשפט העליון הגבלות שהוטלו על חופש הביטוי בטענות לפגיעה ברגשות הציבור, וקבע כי "חברה המבוססת על פלורליזם חברתי חייבת לאפשר החלפת דעות, גם אם יש בכך כדי לפגוע ברגשות של המתנגדים לאותן דעות. מעצם מהותו של המשטר הדמוקרטי מתבקשת החשיפה לפגיעה ברגשות. פגיעה ברגשות, ואף פגיעה קשה, עשויה להיות תוצאה בלתי-נמנעת של החלפתם החופשית של דעות ורעיונות בחברה דמוקרטית" (בג"ץ 2194/06 מפלגת שינוי נגד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית).

מה אומרים בתי המשפט על דגל פלסטין?

כבר בשנת 1994 דחה בית המשפט העליון עתירה שביקשה להעמיד לדין את מניפי הדגל ולפעול להסרתו מהמרחב הציבורי (בג"ץ 5883/93 יהלום נ' מפכ"ל משטרת ישראל). בשנת 2003 הכיר בג"ץ במשמעותו הלאומית של הדגל כסממן זהות של העם הפלסטיני בכללותו, וביטל את החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לפסול קטעים מתשדירי התעמולה של רע"מ ושל בל"ד, שבהם נראה דגל פלסטין. בית המשפט קבע שאפשר יהיה להגביל את הצגת הדגל בתשדירים רק אם הוא מוצג באופן שעשוי לגרום לפגיעה ממשית, עמוקה וקשה ביותר ברגשות הציבור בישראל העשוי לצפות בתשדירים, ובייחוד באלה שנפגעו מפעולות טרור" (בג"ץ 651/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16). בעקבות עתירה לבג"ץ חזרה בה המשטרה מכוונתה להתנות הפגנה נגד תקיפות ישראל בעזה במבצע עופרת יצוקה, בכך שלא יונפו בה דגלי פלסטין (בג"ץ 48/09 מעוז נ' משטרת ישראל). רק לפני שנה (2021), קבע בית משפט שלום בדיון בבקשת המשטרה להמשיך לעצור מפגין שהניף דגל פלסטין, כי "הנפת דגל פלסטין אינה מהווה עבירה על פי ספר החוקים", והורה על שחרורו (בש"ע 334146-09-21 מדינת ישראל נגד המרשלג).

בפברואר 2022 שעברה עתרה אף האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ במטרה להפסיק את ההתנכלות המשטרתית לדגלי פלסטין ונושאיהם באירועי מחאה בירושלים, בשל הפגיעה הקשה בזכויות המפגינים לביטוי, לכבוד ולזהות (בג"ץ 1386/22 דיאב נ' מפכ"ל משטרת ישראל). המדינה הבהירה בתגובתה לעתירה כי החרמת הדגלים ומעצר נושאיהם אינם מתבצעים "כחלק ממדיניות גורפת אלא באירועים נקודתיים, לפי שיקול הדעת המבצעי של גורמי האכיפה בשטח... וזאת בהתאם לדין ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ומכלול הנסיבות והשיקולים הרלבנטיים לעניין". על בסיס עמדה זו דחה בית המשפט את העתירה ואף רשם בפניו את התחייבות המשטרה לפעול לצורך "הנחלה וריענון של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בקרב השוטרים הפועלים בגזרה, על מנת למנוע טעויות ביישומה".

מה בדבר כוונת הקואליציה לחוקק חוק שיאסור להניף דגלי פלסטין במוסדות ממומנים, לרבות אוניברסיטאות?

ככל שיקודם חוק כזה, הוא יסתור את ההלכה המושרשת בדבר עליונותו של חופש הביטוי ועקרונות בסיסיים בחברה דמוקרטית. הצעת חוק כזו צצה כבר בממשלה הקודמת. ההקבלה שפורטה בדברי ההסבר לה, לפיה מי שנושא דגל פלסטין מסכן את המדינה או לא מכיר בה, היא הסתה, והצעת החוק עצמה היתה ספוגה בגזענות, בורות, שנאה והתעלמות מכך שדגל פלסטין מסמל את זהותם של חלק ניכר מתושבי המדינה. ספק רב אם ניסיון לקצץ תקציבים למוסדות שיניפו דגלי פלסטין יעבור את מבחן בג"ץ. הדה-לגיטימציה שעושים לאזרחי ותושבי ישראל הערבים, הניסיון להשתיק מגוון דעות והדחף ליצור אקדמיה הנשלטת באיומים ובהפחדות אמורים להדאיג כל מי שחי כאן, בלי שום קשר לעמדותיו הפוליטיות. צריך לקעקע את התפיסה שמאחורי כל דגל פלסטין מסתתר ערבי עם שבריה.

גרסת הדפסה (pdf)