חשוב לדעת: גם אם המשטרה מצליחה "לשכנע" חשוד שיסכים לחיפוש - אין "להסכמה" זו כל ערך, ודין הראיות שהושגו בחיפוש להיפסל.
חיפוש בטלפון חכם שונה מחיפוש רגיל בחפצים. בטלפון החכם אנו שומרים על מידע אישי עצום דוגמת התכתבויות עם בני משפחה וחברים, מידע רפואי רגיש. באמצעות הטלפון שלנו גם ניתן לקבל גישה למקורות מידע רבים נוספים, כמו חשבון הבנק, תיק רפואי ואתר היכרויות. חיפוש בטלפון פולש ברגל גסה למחוזות הפרטיים ביותר.
מכאן הרגישות המיוחדת של חיפוש בטלפון חכם, והחובה החוקית שחיפוש כזה ייערך רק לאחר דיון בבית המשפט, ולא בחסות "הסכמה" שהושגה תוך ניצול יחסי הכוח בין חוקרים לנחקר. המשטרה נוהגת לחלץ מנחקרים "הסכמה" לחיפוש בטלפון החכם שלהם, ובכך עוקפת את הצורך בהוצאת צו שיפוטי. פרקטיקה זו אינה חוקית.
להרחבה ראו את עמדת האגודה לזכויות האזרח בתיק שאליו הצטרפנו: בית הדין הצבאי פסל ראייה שהשיגה המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) באמצעות חיפוש בטלפון סלולרי ללא צו חיפוש. מצ"ח והיועץ המשפטי לממשלה ערערו על קביעה זו, והאגודה הגישה חוות דעת בתיק. בסופו של דבר החליט בית המשפט העליון שלא לדון בערעור, כיוון שבנסיבות המקרה אפשר היה לקבוע שלא ניתנה הסכמה ועל כן השאלה העקרונית הפכה לתיאורטית.