נוכחות סניגור בחקירה של חשודים קטינים או חשודים עם מוגבלות

@ Andrey Popov | Dreamstime.com

ב-28.7.2026 אישרה הכנסת חוק המסדיר את הזכות לנוכחות עורך דין בעת חקירה של קטינים ושל אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית או אוטיזם, הנחקרים כחשודים ואינם זכאים להיחקר על ידי חוקרי ילדים או חוקרים מיוחדים. החוק קודם בעקבות מסקנות ועדת דנציגר למניעת הרשעות שווא, שהצביעה על רמת סיכון גבוהה להודאות כוזבות בקרב אוכלוסיות אלו, בשל גילם או מצבם הנפשי או השכלי של החשודים.

החוק הוא חשוב ומבורך, אלא שהוחרגו ממנו באופן גורף חשודים בעבירות ביטחון, בעבירות הקשורות לארגוני פשיעה ולגביית דמי חסות, בשהייה בלתי חוקית ובחלק מעבירות הרכב. רובם המכריע של החשודים בעבירות שהוחרגו, ושנשללה מהם ההגנה הזו, הם פלסטינים – אזרחי ישראל ותושביה ותושבי הגדה המערבית.

ב-12.8.2026 פנינו בעניין ליועצת המשפטית לממשלה וליועצת המשפטית לכנסת, לפני הגשת עתירה לבג"ץ. עורכות הדין ניצן אילני ודבי גילד-חיו טענו כי ההחרגה פוגעת בזכויותיהם של חשודים קטינים או עם מוגבלות להליך הוגן, לחירות, לכבוד ולשוויון, וכן בטובת הילד. היא חושפת דווקא חשודים פגיעים יותר לחקירה ללא ההגנה שנועדה למנוע לחץ פסול, הודאות שווא והרשעות שווא. עוד נטען בפנייה כי החרגה גורפת אינה מידתית, שכן ניתן לתת מענה לצרכים חקירתיים וביטחוניים באמצעות חריגים פרטניים ומצומצמים, ולכן אין הצדקה לשלילה אוטומטית של הזכות בעבירות שלמות.

בפנייתנו טענו גם שהחוק מעגן שני מסלולי חקירה פלילית נפרדים לחשודים קטינים, עם אוטיזם או עם מוגבלות נפשית או שכלית: חשודים במרביתן של העבירות יזכו לנוכחות סניגור בחקירה ולהגנות הכרוכות בכך; ואילו חשודים בעבירות ביטחון, עבירות הקשורות לארגוני פשיעה וגביית דמי חסות, עבירות של כניסה ושהייה בלתי חוקית בישראל ועבירות רכב – אשר רובם המכריע פלסטינים – לא יזכו לכך, ויהיו חשופים לאמצעי חקירה פסולים ולפגיעה בזכויותיהם. בכך מתווסף החוק ליוזמות חקיקה ומדיניות נוספות בשנים האחרונות, שהן חלק ממגמת יצירתן של שתי מערכות שיטור ואכיפה נפרדות, ליהודים ולפלסטינים.

פניית האגודה לזכויות האזרח, 12.8.2026

פניית האגודה לוועדת החוקה בעת הליכי החקיקה, 9.7.2025