לקראת הבחירות המתקרבות פנינו ליועץ המשפטי לכנסת איל ינון, ודרשנו לקבוע הנחיות לחקיקה בפגרת בחירות. כזכור, ערב הבחירות האחרונות ניסתה הממשלה לתקן את חוק הבחירות כדי לאפשר למשקיפים מטעמה לצלם את הקלפיות ביישובים הערבים. הצעת החוק נפלה בהיעדר רוב.
תקנון הכנסת מתיר רק לממשלה לקדם הצעות חוק בעת הפגרה, ואילו לחברי מפלגות האופוזיציה שמורה רק הזכות לדרוש דיון בהצעה לסדר היום באמצעות גיוס 25 חתימות. קיים חשש ברור כי מפלגות הקואליציה ישתמשו בסמכותם העודפת לחקיקת בחירות או לשינוי דיני הבחירות ערב הבחירות, לפי מה שמשרת אותן באותו רגע. למשל – שינוי אחוז החסימה בהתאם למה שמשרת אותן ערב הבחירות לפי הסקרים, או "חקיקת בחירות" כדי לחזק ציבור מסוים שמפלגות הקואליציה רוצות לעודדו להצביע עבורן.
עצם השימוש בכלי רב העוצמה של החקיקה מעניק יתרון ברור למפלגות הקואליציה במסגרת קמפיין הבחירות, ובכך פוגעת בעקרון הבחירות השוות. חקיקה בפגרת בחירות פוגעת גם בשורה ארוכה של אינטרסים ציבוריים חשובים, כמו איכות הליך החקיקה, זילות החקיקה והכתמת עובדי הציבור המעורבים בחקיקה, תוך גיוסה בעל כורחה לקמפיין בחירות.
הנוהג המובהק בכנסת מאז ומעולם הוא שאין דיונים בחקיקה חדשה ערב בחירות. בפנייה ליועץ המשפטי לכנסת ביקש עו"ד גיל גן-מור מהיועץ להוציא הנחיות שיבטיחו ש"כללי משחק" אלה ימשיכו להישמר. לעמדת האגודה לזכויות האזרח אין מקום לקדם חקיקה בפגרת בחירות, אלא בשני חריגים:
א. קידום החקיקה ייעשה בהסכמה של כל חברי "ועדת ההסכמות", המורכבת מנציגי הקואליציה והאופוזיציה, המשקפים את המפה הפוליטית. כך אשפר להבטיח כי יקדמו רק חקיקה שזוכה להסכמה רחבה (למשל – חוקים נחוצים שכבר עמלו עליהם בוועדות ויש רצון להביאם להצבעה כדי שלא ירדו לטמיון).
ב. חקיקה ביוזמת הממשלה ללא הסכמת ועדת ההסכמות תיעשה רק אם מדובר בנושאים הנוגעים לניהול שוטף של המדינה, לצורך מימוש אינטרס ציבורי מובהק שאינו סובל דיחוי, ואין מדובר בשינוי של דיני הבחירות. חריג זה הולך ומצטמצם ככל שקרב מועד הבחירות.
ככל שהממשלה יוזמת חקיקה שלא בנסיבות אלו, יש להנחות את חברי הכנסת ואת יו"ר הכנסת שכינוס המליאה והוועדות לבקשת הממשלה אינו חוקתי.
פניית האגודה לזכויות האזרח ליועץ המשפטי לכנסת, 20.11.2019