לבטל תוכנית מתאר לכפר ואדי אלנעם

ואדי אלנעם, המונה מעל 10,000 תושבות ותושבים, הוא הכפר הבלתי מוכר הגדול ביותר בנגב. הוא נוצר בשנות ה-50, עת העבירו רשויות המדינה והצבא את תושביו – אזרחים בדווים – מאדמותיהם ההיסטוריות לשטח שבו נמצא הכפר היום, כחלק ממדיניות ריכוז התושבים הערבים הבדווים בנגב באזור הסייג. מאז השקיעו תושבי הכפר ופיתחו את מרחב המחייה שלהם, שהפך ליישוב מתפקד – למרות אי ההכרה מצד המדינה, היעדר שירותים בסיסיים, והאיום המתמיד של פינוי והריסות הבתים.

משנת 1987 מקיימים תושבי הכפר מגעים עם רשויות המדינה, במטרה להקים ישוב כפרי-חקלאי, המתאים לצורכיהם, למסורתם ולאורח חייהם, ופעם אחר פעם מנסה המדינה לכפות עליהם "פתרונות" לא מתאימים. לאורך השנים פניות התושבים נפלו על אוזניים ערלות, וכל שהוצע להם היה לספחם, למרות התנגדותם, לעיירה שגב שלום, שאינה תואמת את צורכיהם ואת אורחות חייהם.

ב-3.11.2020 הגישו האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון התנגדות לתוכנית מתאר מקומית מס' 699-0669481 לכפר ואדי אלנעם, בשם נציגי הכפר. טענו כי התוכנית מפלה את תושבי הכפר ואדי אלנעם לרעה ביחס לאוכלוסייה היהודית, ופוגעת בזכויותיהם של התושבים לשוויון, לבריאות, לקורת גג, לכבוד, ובזכותן של אוכלוסיות ילידיות לשמור על תרבותן ועל אורח חייהן.

בהתנגדות עמדנו על כך שבדומה לתכניות שקדמו לה, גם התוכנית הזו מתעלמת מרצונותיהם של תושבי הכפר באשר לדרכי תכנון היישוב, לאופיו ולגבולותיו העתידיים. המיקום המוצע הוא שוב בצמידות לגבולות שגב שלום, כאשר כ-80%-70% מהתושבים ייאלצו לעזוב את בתיהם ולעבור למיקום אחר בשל מגבלות הבנייה באזור נאות חובב. היישוב המוצע הוא גם בעל אופי עירוני או פרברי, אשר ולא יאפשר לתושבים להמשיך לקיים את אורח חייהם הכפרי, החקלאי והקהילתי.

טענו כי התוכנית וההחלטה לאשרה לא התבססו על תשתית עובדתית ראויה (כגון נתון גודל האוכלוסייה וצפי הגידול שלה), לא שקלו את כל השיקולים הרלוונטיים ולא איזנו ביניהם כראוי. כך למשל, מיקומו וגבולותיו של היישוב המתוכנן הוכתבו על ידי רדיוס המגבלות הסביבתיות של אזור התעשייה נאות חובב, למרות שמאז 2004 לא בוצעה כל בדיקה עדכנית לבחינת ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של האזור.

עוד עמדנו על כך שהצלחת התכנית ומידת יישומה תלויה בהסכמת התושבים ובשיתוף פעולה איתם. ציינו כי הנגב כבר ידע תכניות מאושרות לקהילות הבדווים בנגב שלא יושמו ולא הובילו לפיתוח בפועל, וכי קידום התכנית בכל מחיר ללא הסכמת התושבים יביא בסופו של דבר לאישור תוכנית לא ישימה.


ב-8.4.2021 ההתנגדות נדחתה והתוכנית אושרה.


ב-26.4.2021 פנינו יחד עם במקום אל יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בבקשת רשות ערר לוועדה הארצית לתכנון ובנייה נגד ההחלטה לדחות את ההתנגדות. טענו כי לתוכנית המתאר יש השפעה גדולה על חייהם של תושבי ואדי אלנעם, מכיוון שהיא עתידה להעביר 70% מהתושבים ממקום מגוריהם הקבוע. כמו כן חזרנו על הטענה שהתוכנית קודמה ללא שיתוף פעולה עם התושבים, והיא אינה עונה צורכיהם מבחינת מגורים ופרנסה. הבקשה נדחתה.


ב-10.6.2021 הגשנו עתירה מנהלית לבית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בשמם של 32 מהתושבים, בבקשה לתת להם רשות ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה, או לחלופין לקבוע כי התכנית בטלה נוכח הפגמים המנהליים שנפלו בהליך אישורה ופגיעתה בזכויות אדם. בין היתר טענו כי לפי מבחני הפסיקה היה על יו"ר הועדה המחוזית לתת לעותרים רשות ערר - הן משום שהתוכנית מעלה סוגיות עקרוניות, והן משום שיש לה השלכות רחבות ורגישות ציבורית מיוחדת.


התנגדות לתכנית מתאר מקומית מס' 699-0669481 - הכפר ואדי אל-נעם, 3.11.2020


החלטת ועדת המשנה להתנגדויות, 8.4.2021


בקשת רשות ערר, 26.4.2021


החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, 27.4.2021


עת"מ 27177-06-21 אבו עפאש נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום

עו"ד: עביר ג'ובראן דכוור


העתירה, 10.6.2021


בקשה למתן צו ביניים וצו ארעי, 10.6.2021


תגובת המדינה לבקשה לצו ביניים, יולי 2021


החלטה (דחיית הבקשה לצו ביניים), 28.7.2021



העתירה נכתבה בסיוע המתמחה אייל לוריא פרדס