מכיוון שסטטיסטית נשים חיות יותר, קרנות הפנסיה מעניקות לנשים קצבה חודשית נמוכה יותר משל גברים. כלומר, אם גבר ואישה פרשו באותו גיל וחסכו אותו סכום, האישה תקבל כל חודש סכום נמוך יותר מאשר הגבר. לגובה הגמלה החודשית יש כמובן השפעה משמעותית על הזכות לקיום בכבוד.
ב-15.9.2020 פנינו לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, וביקשנו שינחה את קרנות הפנסיה לא להתחשב במגדר בקביעת מקדם ההמרה שלפיו מחשבים את הקצבה החודשית בפנסיה, כך שאישה וגבר שפרשו בתנאים זהים יקבלו קצבה חודשית זהה. בפנייה טען עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידות לזכויות חברתיות ואזרחיות באגודה, כי המצב כיום הוא אפליה אסורה, התורמת לנחיתות של נשים לעומת גברים. טענו שכפי שלא יעלה על הדעת להתחשב בפערים בתוחלת החיים הממוצעת של יהודים לעומת ערבים, או תושבי המרכז לעומת תושבי הפריפריה, לשם חישוב סכום הגמלה, כך אין מקום להתחשבות בפערים מגדריים בתוחלת החיים. עוד ציינו כי באיחוד האירופי אסרו על התחשבות בשיקולי מגדר בקביעת הפנסיה.
קישורים:
ג'ניה וולינסקי, כמו באירופה: הגברים צריכים לסבסד את הנשים בחיסכון לפנסיה, דה-מרקר, 11.1.2021
טל כרמון, "אין לתת משקל למין בקביעת גמלת הזקנה", דבר, 19.11.2020
הפנייה נכתבה בסיוע המתנדב גרי שחר