ב-2.3.2021 פנינו יחד עם פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי למשרד המשפטים ולמשרד האוצר, ודרשנו להפסיק את הריסות הבתים בנגב ואת הפגיעה ביבולים החקלאיים של התושבים הבדווים בנגב בתקופת הקורונה. בתגובה לפנות דומות שלנו בגל הראשון והשני של המחלה הבטיחה המדינה להתאים את מדיניות האכיפה בתחום התכנון והבניה למצב החירום ולצמצם את האכיפה ואת ההריסות, אך הנתונים מוכיחים כי מדיניות הריסות הבתים לא רק שלא הוקפאה אלא אף הוחמרה: בשנת 2020 נהרסו 2,586 מבנים ביישובים הבדווים בנגב, המוכרים והלא מוכרים – עלייה של 13% בהיקף הריסות מבנים בהשוואה לשנת 2019. שנת 2020 אף נחשבת לשנת שיא מבחינת הריסות בתים ומבנים, בהשוואה לשנים קודמות. לאחרונה התחילה המדינה גם בפעולות חריש של שדות שמשמשים את הבדווים לחקלאות.
בפנייה מציינות עו"ד עביר ג'ובראן דכוור מהאגודה לזכויות האזרח וחיה נח, מנכ"לית פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, כי הריסות הבתים וחריש האדמות והיבולים החקלאיים מתרחשים במלוא העוצמה והכוח כשהמשק עדיין נמצא תחת הגבלות, ואל מול עיני אלפי תלמידים ותושבים שעדיין נמצאים בבתיהם בשל מגפת הקורונה. הארגונים מבקשים לחדול לאלתר מכלל פעולות ההריסה, האכיפה והקנסות, ולהפסיק את הפגיעה ביבולים החקלאיים של התושבים הבדווים בנגב.
"התאמת מדיניות ההריסות לנסיבות מגיפת הקורונה מתחייבת חוקית ומוסרית", נכתב בפנייה. "מדיניות מותאמת לוקחת בחשבון את ההשפעה המכבידה של פעולות הריסת הבתים על שורה של זכויות יסוד מוגנות של התושבים, שנותרים ללא קורת גג בנסיבות חריגות של מצב חירום ומצב כלכלי קשה, בו ביתו של אדם מהווה מפלטו היחיד. הריסות בעת הזו מסכנות את האוכלוסיה ואינן מתיישבות עם ההנחיות לציבור ועם הצורך לאפשר לאנשים חיים תקינים ככל שניתן".