מצלמות גוף לגובים בהוצאה לפועל


אילוסטרציה
© Igor Yegorov | Dreamstime.com

לאחרונה נודע לנו כי הרשות לאכיפה וגבייה מתכננת לקדם פרויקט של מצלמות גוף לגובי ההוצאה לפועל. זוהי יוזמה חשובה שיכולה להועיל לשמירה על זכויות החייבים, ולמנוע מקרי אלימות וחיכוכים מיותרים בסיטואציה טעונה ורגישה. יחד עם זאת, תיעוד חייבים במצלמות גוף פוגע באופן מובנה בזכותם לפרטיות, במיוחד כאשר מדובר בכניסה לנכסיהם הפרטיים, כולל בתי המגורים. פגיעה זו מתגברת נוכח העובדה שגביית החובות מבוצעת על ידי גורמים פרטיים, ולא באופן ישיר בידי הרשות הציבורית. הסמכת גורמים פרטיים לתעד אנשים בתוך ביתם ברגעי מצוקה ומשבר אינה עניין של מה בכך. ולכן, בכדי שהצילום ישמש להגנת החייבים וזכויותיהם, ועל מנת לשמור שלא תפגע פרטיותם יתר על המידה, יש להסדיר את השימוש במצלמות הגוף בנהלים מפורטים ולפקח על מימושם.


בפנייה ליועצת המשפטית של רשות האכיפה והגבייה, עו"ד דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד רעות כהן מהקליניקה למימוש זכויות אדם בהליך האזרחי באוניברסיטת חיפה פירטו שורה של עקרונות וכללים שימנעו שימוש לרעה בצילום, יגנו על הפרטיות של החייבים, ויבטיחו פיקוח ובקרה על השימוש במצלמות. בין היתר, יש לעגן בחקיקה את סמכותם של הגובים לתעד את המפגש עם החייב; יש ליידע את החייב על הצילום, לוודא ולתעד את הסכמתו, ואם הוא מסרב – להפסיק לצלם; יש לקבוע כי החומר המצולם יועבר כמו שהוא מיד בתום פעולת העיקול לרשות, ולא יישמר עותק נוסף על ידי אף אדם, לרבות המעקל; אין לאפשר למעקל כל גישה לחומר המצולם; יש לשמור את החומר המצולם לתקופה מוגבלת ולמחוק אותו לאחר מכן.


פניית האגודה לזכויות האזרח והקליניקה למימוש זכויות אדם בהליך האזרחי, 10.8.2021