שנה אחר שנה מובאים לעיונה ולאישורה של ועדת החינוך בכנסת רק כ-10 עד 12 אחוזים מתשלומי ההורים המתבצעים בפועל בחלק משמעותי ממוסדות החינוך. בעוד שמשרד החינוך מבקש את אישור חברי הוועדה לגביית תשלומי הורים (חובה ורשות) בסכומים הנעים בין 269 ש"ח בקדם יסודי, 556 ש"ח בכיתה א' ועד 1,388 ש"ח בכיתה יב', מתיר המשרד במקביל למוסדות החינוך לגבות תשלומי הורים שנתיים בבתי ספר ממלכתיים ורשמיים בסכומים שנע בין 5,389 ש"ח בכיתה א' ועד ל-9,961 ש"ח בכיתה יב'.
הגבייה הנוספת הזו מוסדרת בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, וכוללת בין היתר תשלום עבור העשרה לבחינות בגרות; תשלום עבור לימוד מקצוע בגרות מורחב נוסף ותשלום עבור שעות לימודים נוספות. משרד החינוך אף מתנה את הרישום למוסדות חינוך תורניים וייחודיים, אשר מספרם הולך וגדל מדי שנה, בהתחייבות ההורים לשלם תוספות תשלום אלו.
תשלומי עתק אלה, הרחוקים שנות אור מהישג ידן של מרבית המשפחות בישראל, חותרים תחת עקרונות חינוך חינם ושוויון ההזדמנויות בחינוך, ומסכלים את תפקיד הוועדה כגורם מפקח. מצב שבו הוועדה, אשר אמורה הייתה על פי דין לקבוע את מדיניות גביית תשלומי ההורים, דנה רק בהיתרי גבייה המהווים כעשירית מהגבייה המתבצעת בפועל בחלק משמעותי ממוסדות החינוך, אינו תקין; כך גם בחירתו המודעת של משרד החינוך לגבות את תשלומי ההורים התוספתיים באמצעות סעיפי "תל"ן" ו"רכישת שירותים מרצון", שאינם מוגשים לאישור הוועדה.
יחד עם והקליניקה למדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה פנינו לוועדת החינוך, וקראנו לה:
1. לדרוש ממשרד החינוך להציג בפניה את סך כל הסכומים הנגבים מהורים במערכת החינוך הציבורית הרשמית;
2. ליזום חקיקה שתעגן את פיקוח הוועדה על כלל התשלומים הנגבים מההורים;
3. להוביל תהליך שיביא להכחדת תופעת תשלומי ההורים.
במכתב מבהירים עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד הרן רייכמן מהקליניקה למדיניות חינוך כי תשלומי הורים בכלל, ותשלומי הורים אשר אינם זוכים לפיקוח פרלמנטרי בפרט, הם ממחוללי אי השוויון הניכר במערכת החינוך, אחראים ליצירת הפערים הגדולים בה על רקע סוציו-אקונומי, ובעטיים מתקיימות היום בישראל שתי מערכות חינוך נפרדות ושונות באיכותן לילדים משכבות חזקות ומוחלשות.