top of page

הסדרת מעמדם של פלסטינים לאחר פקיעת חוק האזרחות

ב-6.7.2021 פקע תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, שאסר על הסדרת מעמדם של פלסטינים בישראל. בשל החוק רבים נקרעו מעל בני משפחותיהם, ורבים אחרים, שעמדו בחריגים שנקבעו בחוק, היו תקועים במשך שנים בהליכים שלא נגמרים, כשהם מחזיקים בהיתרים זמניים, ללא יציבות וללא זכויות סוציאליות.


עם פקיעת תוקפו של החוק פנתה האגודה לזכויות האזרח למשרד הפנים בדרישה להחיל על כל מי שהחוק פגע בהם את הנהלים הרגילים למתן מעמד בישראל. בתוך כך – לאפשר למי שלא יכול היה להשתלב בהליכים לעשות זאת, לשדרג את מעמדו של מי שהיה זכאי לכך אילולא החוק, ולהקנות מעמד קבע – תושבות קבע או אזרחות – למי שאמורים היו לסיים את הליכי הסדרת המעמד. אולם שרת הפנים, איילת שקד, הנחתה את פקידי רשות האוכלוסין וההגירה להוסיף ולטפל בבקשות לפי הוראות החוק שפקע.


על רקע זה הגשנו ב-14.9.2021 עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשיתוף עם המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם ובשם שורה של נפגעי החוק. בעתירה דרשנו להחיל על המבקשים את הנהלים הרגילים להסדרת מעמד, וטענו כי במצב החוקי כיום השרה והרשות אינם מוסמכים להפלות עוד את מבקשי המעמד הפלסטינים ובני משפחותיהם ולפגוע בזכותם לחיי משפחה.


בעתירה צוין כי רבים לא יכולים להסדיר כלל את מעמדם, עובדה הקורעת משפחות. אחרים, שקיבלו היתרים זמניים כדי לשהות בישראל עם בני משפחותיהם, נדרשים לחדש אותם מדי שנה בהליך מתיש, ואינם זכאים לזכויות בסיסיות. הם מקבלים ביטוח בריאות בתנאים יקרים ומפלים, אינם זכאים לגמלאות מן הביטוח הלאומי, לשירותי רווחה, לסיוע בדיור או לסיוע משפטי. הם אינם רשאים, ככלל, לנהוג בישראל, ואינם יכולים לקבל רישיונות מקצועיים המותנים בתושבות קבע או באזרחות (למשל, בתחומי הבריאות). בשעת משבר כלכלי, כמו מגיפת הקורונה, הם חשופים במיוחד למצוקה ולהידרדרות כלכלית.


עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים, שיורה למשרד הפנים לטפל לאלתר בבקשות של פלסטינים על פי הנהלים הרגילים שחלים על כל מבקשי המעמד. לאחר שבית המשפט המחוזי לא נעתר לבקשה, הגישו הארגונים ב-17.11.2021 בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בבקשה ציינו הארגונים כי אין להשלים עם המשך המדיניות הפוגענית והלא חוקית במשך חודשים ארוכים, ועם שליחתם של אלפי אנשים שנפגעים מהנחיית השרה לנהל הליכים משפטיים פרטניים בפני ערכאות שונות עד שהעניין יוכרע.


עוד טענו הארגונים, כי הימנעות ממתן צו ביניים מעניק הכשר להמשך מדיניותה של שרת הפנים, אשר מדרדרת את המשפט החוקתי הישראלי עשורים לאחור. אין די בשיקול דעת כללי לשם פגיעה אנושה וגורפת בזכויות יסוד חוקתיות. לפי המשפט החוקתי, תנאי בסיסי לפגיעה בזכויות אדם הוא הסמכה בחוק ברור ומפורש. עם פקיעתו של חוק האזרחות אין עוד סמכות כזו, ולכן יש לתת צו נגד ההנחיות הבלתי חוקיות.


בתגובה לבקשת רשות הערעור טען משרד הפנים שאין מקום למתן צו ביניים, בין היתר משום שבימים הקרובים יהיו נהלים חדשים. בית המשפט הורה למשרד הפנים לעדכן עד 3.1.2022 בנוגע לנהלים החדשים.


ב-11.1.2022 קיבל את בקשת רשות הערעור שהגישו הארגונים, וקבע כי המדינה לא יכולה להמשיך ולהתנהל כאילו חוק האזרחות בתוקף, ועליה לפעול רק במסגרת הדינים הקיימים. בית המשפט לא דן בשאלה כיצד יש לטפל בבקשות להסדרת מעמד של בני זוג פלסטינים, והחזיר את הדיון בעניין לבית המשפט המחוזי.


משחלף שבוע ודבר לא השתנה, הגשנו ב-18.1.2022 בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. במענה לבקשה הציג משרד הפנים שני נהלים להגשת בקשות להסדרת מעמד של בני משפחה ולהגשת בקשות מטעמים הומניטריים. בבקשות אין שינוי של ממש במדיניות, והמשך ההליך יתנהל בבית המשפט לעניינים מינהליים.



עת"ם 25402-09-21 פלוני נ' שרת הפנים; בר"ם 7917/21 פלוני נ' שרת הפנים


עו"ד: עודד פלר ורעות שאער (האגודה לזכויות האזרח), בנימין אחסתריבה (המוקד להגנת הפרט), עדי לוסטיגמן (רופאים לזכויות אדם)


עת"ם 25402-09-21




בר"ם 7917/21


בקשת רשות ערעור, נובמבר 2021


תגובת המדינה, דצמבר 2021


החלטה, 26.12.2021






החלטה, 26.1.2022



החלטה, 2.2.2022


עת"ם 25402-09-21




קישורים:






bottom of page