1. שימוש בתוכנת פגסוס נגד אזרחים ישראלים
ב-18.1.2022 חשף תחקיר "כלכליסט" כי משטרת ישראל משתמשת בתוכנת הריגול פגסוס של חברת NSO כדי לפרוץ לטלפונים של אזרחים ישראלים, ובהם פעילי מחאה. בתגובה טענה האגודה כי השימוש בתוכנת פגסוס והפריצה לטלפונים ניידים של מפגינים ומתנגדי משטר, כמו בדיקטטורות החשוכות ביותר, אינה חוקית, ומחייבת חקירה מיידית, עמוקה ורצינית. עורכי הדין אן סוצ'יו, אבנר פינצ'וק וגיל גן-מור מהאגודה פנו מיד ליועץ המשפטי לממשלה ודרשו להפסיק מיד את השימוש של המשטרה בתוכנה. הם הדגישו כי אין למשטרה סמכות בחוק להשתמש בתוכנה, וכי השימוש בה לצורכי חקירה מהווה פגיעה קשה בזכויות היסוד לפרטיות, להליך הוגן, לכבוד ולחופש המחאה.
בפנייה נכתב: "הפריצה לטלפון נייד באמצעות תוכנת פגסוס מאפשרת להגיע למידע אישי ורגיש מהעבר, בזמן אמת ובעתיד: נתוני איכון, מיקום ותעבורת נתונים, נתוני תוכן והאזנות סתר, וכן חיפוש מתמשך בטלפון נייד – כל אלו הוגבלו בחקיקה מפורשת ומיוחדת ומחייבים צו שיפוטי. מבחינת היקף ואיכות הפגיעה בפרטיות – בפגסוס השלם עולה על סך חלקיו, והיא רחוקה אך כפסע ממעקב רצוף באמצעות השתלת שבב לגוף הנעקב. לכן, מקל וחומר, על פריצה והשתלטות מרחוק לטלפון בלי הסמכה מפורשת של הכנסת מתנוסס דגל שחור של אי חוקיות".
מתגובות של גורמים במשטרה וב-NSO לתחקיר כלכליסט עלה שהפריצות לטלפונים נעשות לאחר מתן צו האזנת סתר. בעקבות זאת פנינו ב-19.1.2021 יחד עם עמותת פרטיות ישראל לפרקליט המדינה, וביקשנו ממנו לערוך בדיקה מקיפה של התנהלות הפרקליטים ונציגי המשטרה המבקשים את צווי האזנת הסתר, את שאלת הסמכות לבקש צו פריצה מרחוק באמצעות הסמכות לבקש צו האזנת סתר, ואת טיב המידע שנמסר לבית המשפט בעת הבקשה.
במכתב עמדו עורכי הדין גיל גן-מור מהאגודה ונעמה מטרסו מפרטיות ישראל על ההבדל העצום בין האזנת סתר לבין השתלטות מרחוק על טלפון, שיכולה להוביל את המשטרה לכל היבט בחייו של החשוד, הרבה מעבר למה שהותר בצו האזנת סתר ושנדרש לצורך חקירת החשד, לפלוש לתחומים של צנעת הפרט, ולפגוע בצורה קשה ונרחבת גם בצדדים שלישיים. הזהרנו כי לאור הרצון העז של השוטרים לפצח את התיק, וכשהראיות הנדרשות לכך נמצאות רק מרחק לחיצת כפתור, גובר באופן משמעותי החשש שייעשה שימוש פסול באמצעי הטכנולוגיה, במיוחד כשקיימות שיטות להלבין את החיפוש בדיעבד. לכן טענו שגם לפי הפרשנות המקלה ביותר אין לעמדתנו לבית המשפט סמכות להורות על האזנת סתר באמצעות טכנולוגיה זו. הסדר שכולל האזנת סתר באמצעות תוכנות פריצה מרחוק הוא הסדר המחייב הסמכה מפורשת בחוק לאחר דיון ציבורי, לרבות הגנות ייחודיות למניעת שימוש לרעה וזליגת מידע.
בתשובת היועץ המשפטי של המשטרה נכתב כי המשטרה פועלת בתחום הסייבר במסגרת סמכויותיה בדין ועל בסיס צווים שיפוטיים בלבד.
יש לציין כי בתגובות לתחקיר כלכליסט טענו נציגי המשטרה בתקשורת כי השימוש בפגסוס נעשה מכוח חוק האזנת סתר, ולעומת זאת מתשובת היועץ המשפטי (שתוקנה לאחר מכן) עלה כי מקור הסמכות לשימוש בכלי הוא חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח–2007. לעמדתנו חוק זה אינו מקנה למשטרה סמכות להשתמש בתוכנת פגסוס, שכן הוא מאפשר לה לקבל נתוני תקשורת (נתוני מיקום ותעבורת נתונים) ואינו מתיר לקבל נתוני תוכן, וכמו כן על פי החוק קבלת נתוני התקשורת הינה בצו המופנה לחברות התקשורת, ואין הוא מאפשר פריצה לטלפון באמצעות תוכנות ריגול.
לקראת דיון של הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת בנושא פנינו לוועדה בקריאה להקמת ועדת חקירה עצמאית, שתבחן את פעילותה של יחידת הסיגינט המשטרתית ואת כל השימושים שנעשו ברוגלות, לרבות (אך לא רק) את המקרים ואת הפרקטיקות שהוזכרו בתחקיר.
ב-10.2.2022 פנינו ליועצת המשפטית החדשה לממשלה ודרשנו שוב להפסיק לאלתר את השימוש בתוכנת פגסוס. טענו שאין למשטרה סמכות להשתמש ברוגלה, ומשכך השימוש הוא בלתי חוקי ופסול. בין אם מדובר במקרים בודדים ובין אם בשיטה; בין אם כלל החדירות למכשירים בוצעו מתוקף צו האזנת סתר של בית משפט ובין אם רק חלקן; ואף אם הרוגלה שימשה להאזנה בלבד – אין כיום בסיס חוקי שמתיר חדירה באמצעות רוגלה לטלפון ולכן הוא אסור, ואין להתירו בשום מקרה.
ב-1.8.2022 פורסם דוח צוות הבדיקה שהוקם בעקבות הפרשה - הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים ("דוח מררי"). בתגובה לפרסום מסרה האגודה:
"מדובר בדוח חריף וחמור שמעיד על כשלים משמעותיים בתפקוד המשטרה וכתוצאה מכך - פגיעה קשה בפרטיות ובזכויות חשודים. הצוות קבע שהמשטרה שאבה בניגוד לחוק ולצווים שיפוטיים מידע מטלפונים שהודבקו ברוגלה.
יש יחס הפוך בין מסקנות הדוח לבין ההמלצות שלו, שמאפשרות את המשך השימוש ברוגלה על בסיס החקיקה הישנה הקיימת.
למשטרה אין סמכות להדביק טלפונים ניידים ברוגלות לצורך ביצוע האזנת סתר, והאגודה לזכויות האזרח קוראת ליועצת המשפטית לממשלה להמשיך לאסור על המשטרה את השימוש במערכת. ככל שתתיר היועמ"ש למשטרה לשוב ולהשתמש ברוגלה ללא חקיקה מפורשת, תשקול האגודה לפנות לבג"ץ".
בעקבות פרסום הדוח פנינו יחד עם הקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל אביב ליועצת המשפטית לממשלה, וטענו כי יש לאסור על המשטרה להשתמש ברוגלות דוגמת הסייפן, שהיא גירסה מרוככת של פגסוס. בין היתר נימקנו מדוע לא ניתן לעשות שימוש ברוגלה על בסיס חוק האזנת סתר הקיים, וכתבנו כי שימוש ברוגלות מוביל לפגיעה קשה בפרטיות ומחייב הסמכה מפורשת בחוק. טענו כי הדרישה להסמכה מפורשת בחוק היא מהותית ולא טכנית, ומטרתה היא שהחלטות על אמצעים טכנולוגים חדשים יתקבלו בידי נבחרי הציבור לאחר דיון ציבורי, ולא על ידי המשטרה במחשכים.
פניית האגודה ופרטיות ישראל לפרקליט המדינה, 19.1.2022
תשובת היועץ המשפטי של המשטרה, 23.1.2022
תשובת היועץ המשפטי של המשטרה - מתוקן, 23.1.2022
פניית האגודה לוועדה לביטחון הפנים של הכנסת, 23.1.2022
פניית האגודה ליועצת המשפטית לממשלה, 10.2.2022
פניית האגודה ליועצת המשפטית לממשלה, 10.8.2022
2. שימוש בתוכנת פגסוס נגד פעילי זכויות אדם פלסטינים
כחודשיים לפני כן, ב-8.11.2021, כבר פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות הפרסומים שלפיהם הותקנה תוכנת פגסוס בטלפונים של פעילים פלסטינים בארגוני זכויות אדם בשטחים. קראנו ליועץ המשפטי לבחון אם השב"כ או גורם ממשלתי אחר עומדים מאחורי הפריצה, ולהורות על הפסקה מיידית של השימוש בתוכנה.
עורכי הדין גיל גן-מור ורוני פלי מהאגודה לזכויות האזרח כתבו כי אם השב"כ או גורם ממשלתי אחר עומד מאחורי הפריצה לטלפונים מדובר בחציית קו אדום, ובצעד לא חוקי ופסול. תוכנת פגסוס פוגעת פגיעה קשה בזכויות בסיסיות, ובהן חופש ההתאגדות וחופש הביטוי. היא אינה עומדת במבחן המידתיות, שכן היא מאפשרת איסוף מידע נרחב ביותר ופלישה קיצונית לפרטיות, לא רק של האדם שנמצא תחת מעקב אלא של רבים אחרים שעומדים איתו בקשר. עוצמת הפולשנות של פגסוס גורמת אפילו להאזנות סתר להחוויר לעומתה. מעקב אחר פעילי זכויות אדם הוא חמור במיוחד. עוד נכתב בפנייה כי כוחם של גופי הביטחון הפועלים בשטחים הכבושים מוגבל על ידי הדין הבינלאומי ואמנות זכויות אדם.
עורכי הדין גיל גן-מור ורוני פלי מסרו: "בשנה האחרונה מתרבות העדויות על שימוש בתוכנת הריגול פגסוס נגד פעילי זכויות אדם, מתנגדי משטר ועיתונאים, והחשד שישראל הצטרפה למדינות שרודפות פעילי זכויות אדם באמצעי ריגול מפוקפקים צריך להדיר שינה מכל מי שזכויות הפרט חשובות לו. קשה שלא לחשוד שהעובדה שארגוני זכויות אדם פלסטיניים פועלים בזירה הבינלאומית לחשיפת הפרות זכויות אדם של ישראל ונגד המשך הכיבוש הישראלי הוא זה שמוביל לכל הצעדים הקיצוניים שננקטים נגד ארגונים אלו, ואם אכן ניתן היתר לעשות שימוש בתוכנת פגסוס אז הדבר דורש בדק בית רציני. נראה ששיקולים זרים שיבשו לחלוטין את שיקול הדעת במקרה זה. אנו מצפים מהיועץ המשפטי מנדלבליט לסמן קו אדום בוהק.