הודאות שווא בחקירות שב"כ


אילוסטרציה
© H368k742 | Dreamstime.com .אילוסטרציה

במאי 2021 דווח על מעצרם של שישה חשודים ערבים תושבי יפו בחשד לביצוע תקיפה חמורה נגד החייל ליאון שרנין ב-13.5.2021. כתב האישום שהוגש נגדם ייחס להם שורה של עבירות חמורות ביותר, ובכלל זה מעשה טרור של ניסיון רצח, הסתה לטרור ותקיפה ממניע גזעני. זאת, לאחר שנחקרו בשב"כ והודו במיוחס להם. הנאשמים נכלאו למשך מספר חודשים. ב-2.9.2021 שוחררו חלק מהנאשמים ממעצר בעקבות הצגת תיעוד שמוכיח כי כלל לא נכחו במקום בעת האירוע, וב- 3.11.2021 הודיעה הפרקליטות על חזרתה מכתב האישום.


כתבת תחקיר שפורסמה ב-10.11.2021 בתכנית "המקור" חשפה כי הודאות השווא של הנחקרים בשב"כ נמסרו בעקבות שורה של אמצעים פסולים שהופעלו כלפיהם: מניעת שינה, כבילה לכיסא במשך שעות ארוכות, מכות, יריקות, הצגת צווי מעצר מזויפים כלפי בני משפחתו של אחד הנאשמים, איומים והחזקה בבידוד תוך מניעת מפגש עם עורך דין.


יחד עם הוועד נגד עינויים פנינו למחרת לשר המשפטים. טענו כי מעבר לצורך הדחוף שבביצוע חקירה מעמיקה של האירוע והפקת הלקחים מצד הפרקליטות והשב"כ, יש לפעול בדחיפות לעיגון חובה של תיעוד חזותי-קולי של כלל החקירות בעבירות ביטחון בשב"כ ובמשטרה.


"המחשבה כיצד היה מסתיים ההליך המשפטי אלמלא חשף ב"כ הנאשמים את התיעוד המצולם שהוכיח את חפותם צריכה להדיר שינה מעינינו, וכך גם המחשבה על הודאות רבות אחרות שנגבו על ידי השב"כ באמצעות שיטות דומות", כתבו עורכות הדין אפרת ברגמן-ספיר מהוועד נגד עינויים ואן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח. "החובה לתעד חזותית חקירות בעבירות חמורות היא אמצעי חיוני להבטיח ניהול חקירה הוגנת ולהרתעת החוקרים משימוש באמצעי חקירה פסולים, בעינויים וביחס בלתי אנושי [...] רק פיקוח הדוק של נסיבות החקירה יכול לאפשר לבית המשפט לקבוע אם הודאה של נחקר היתה 'חופשית ומרצון' ואם נשמרו זכויות החשוד במהלך החקירה".


פניית הוועד נגד עינויים והאגודה לזכויות האזרח לשר המשפטים, 11.11.2021