התערבות השב"כ בחקירות משטרתיות


אילוסטרציה
© Tinnakorn Jorruang | Dreamstime.com

ב-21.1.2022 פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בעניין התערבות השב"כ בחקירות משטרתיות. על פי החוק השב"כ לא מוסמך לעסוק בנושאים פליליים רגילים, אך קיים תחום אפור שבו יש ספק אם עבירה היא פלילית או ביטחונית. לעמדתנו, אירועים שונים בשנה האחרונה מצביעים על חשש גבוה לכך שהתחום האפור הורחב יתר על המידה ובניגוד לדין, וכן שהתערבות השב"כ בחקירות פליליות היא סלקטיבית ומפלה על בסיס לאום.

בפנייה התייחס עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות, לשני עניינים. ראשית, ההתערבות של השב"כ בחקירת עבירות כלפי תחנות משטרה או שוטרים. בעניין זה אימץ השב"כ פרשנות מרחיבה ולא סבירה לחוק השב"כ, ולפיה פגיעה בתחנת משטרה היא פגיעה בסמל שלטון, ולכן מקנה לו סמכות חקירה גם אם המניע לפעולה הוא פלילי. יתר על כן, קיים חשש שהתערבות השב"כ בנושא זה היא בעיקר במקרים של פגיעה בתחנות משטרה על ידי אזרחים ערבים במסגרת הפרות סדר, ולא במקרים אחרים (למשל – אלימות של מפגינים יהודים כלפי שוטרים). בכך נפתח פתח להתערבות סלקטיבית ומפלה.


שנית, השב"כ הודיע במאי האחרון כי כל אלימות בין אזרחים יהודים לערבים תיתפס על ידו כטרור, והחל להיות מעורב בחקירה של אירועים אלו. גם כאן קיים חשש שבמרבית המקרים שבהם השב"כ מתערב האלימות הייתה של ערבים כלפי יהודים, וכאשר האלימות היא של יהודים כלפי ערבים השב"כ ממעט להתערב והחקירה נעשית על ידי המשטרה.


במכתב ציינו כי לא כל פשע שנאה על רקע גזעני או עוינות לקבוצה הוא פשע המצדיק התערבות שב"כ, וכי מדובר בפשיעה חמורה שהמשטרה צריכה לפעול נגדה בכלים שבידה. בוודאי שלא ניתן לקבל מצב שבו התערבות שב"כ נקבעת לפי זהותו הלאומית של החשוד, וכי פשעי שנאה של ערבים נגד יהודים ייתפסו כאירוע לאומני וייחקרו בשב"כ ופשעי שנאה של יהודים כפי ערבים ייחקרו במשטרה. מעבר להפליה הפסולה על בסיס לאום, הרי שיש לכך גם השלכות קשות על זכויות החשודים: לשב"כ יש יכולות חקירה מיוחדות שאין למשטרה וכלי חקירה קיצוניים ומרחיקי לכת, ובהם מניעות מפגש ארוכות עם עו"ד, תקופות מעצר ארוכות יותר, החרגת החקירות מחובת התיעוד, שימוש באמצעי חקירה מתישים ומלחיצים, החזקה בתנאי מעצר נחותים ועוד.


לאור האמור דרשנו:

א. לקבוע נוהל כתוב ומוסדר הקובע את גבולות ההתערבות של השב"כ בחקירות משטרתיות (אם נוהל כזה לא קיים), טלפרסמו לציבור.

ב. לקבוע בנוהל את חובת השב"כ לקבל אישור מגורם משפטי רם דרג ועצמאי, שאינו חלק מהשב"כ, לכל התערבות בחקירה.

ג. לקבוע קריטריונים שקופים, אחידים, ברורים ושוויוניים שיתוו את שיקול הדעת ביחס לנסיבות שבהן תהיה מוצדקת התערבות השב"כ בחקירות משטרתיות של אזרחי המדינה ותושביה.

ד. לקבוע שהתערבות השב"כ בחקירות משטרתיות תיעשה על בסיס תשתית ראייתית ראשונית ומשמעותית לכך שהעבירה היא בעלת אופי ביטחוני או שהיא נעשתה כדי לפגוע בסדרי המשטר הדמוקרטי ובמוסדותיו, על פי פרשנות צרה של המונח; וכן לקבוע שהתערבות זו תיפסק ברגע שמתברר שהחשד למניע ביטחוני או מניע של פגיעה בסדרי המשטר הדמוקרטי מתפוגג או נחלש.


פניית האגודה לזכויות האזרח, 21.1.2022