תקן הכליאה ושחרור מנהלי של אסירים; עיגון הזכויות החברתיות בחוק יסוד; הנחות בתעריפי המים; שילוב נשים נפגעות אלימות בשוק העבודה; "חוק האזרחות" החדש; זכויות עובדות.ים לפי שעה; תקנות חוק החרם. עמדות האגודה לזכויות האזרח בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם.
תקן הכליאה ושחרור מנהלי של אסירים
הצעת צו בתי הסוהר (שחרור מנהלי)(קביעת תקן כליאה)(הוראת שעה), התשפ"ב-2022
ועדת ביטחון הפנים | יום רביעי 26.1.2022 בשעה 9:30
עמדת האגודה: האגודה מתנגדת לצו, המבקש להגדיל את תקן הכליאה. לעמדתנו הצו המוצע אינו ראוי בהיותו מנוגד לפסיקה בעניין שטח מחייה של אסירים. יש להפחית את תקן הכליאה כך שיובטח שמנגנון השחרור המנהלי מופעל באופן מלא ורציף, לפחות עד להבטחת שטח מחיה מינימלי של 4.5 מ"ר לכל כלוא, בהתאם לפסק הדין של בג"ץ. להרחבה
עיגון הזכויות החברתיות בחוק יסוד
שלושים שנה לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 22.2.2022 בשעה 12:00
עמדת האגודה: הדיון בנושא חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מדגיש את היעדר העיגון וההגנה של הזכויות החברתיות, לרבות הזכות לקיום בכבוד, בחוקי יסוד. בתי המשפט אמנם קוראים לתוך "כבודו" של אדם את הזכות לשוויון ואת הזכות לקיום בכבוד, אבל אין בכך די כדי להבטיח את הזכויות הללו באופן ודאי וברור. האגודה קוראת לוועדה ולחברי.ות הכנסת בכלל לקדם את ההגנה על זכויות חשובות אלו בשני אופנים: חקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות, וקידום מודל לחישוב דמי מחייה בכבוד ("מדד קיום בכבוד"). להרחבה
הנחות בתעריפי המים
דיון בנושא: ניצול הזכאות להטבות בתעריף המים בעקבות דוח ביקורת שנתי 71א התשפ"א 2020 של מבקר המדינה
ועדת הכספים | יום רביעי 23.2.2022 בשעה 9:00
עמדת האגודה: מים הם מוצר שלא ניתן להתקיים בלעדיו, והחובה להבטיח נגישות אליו היא בבסיס מחויבות המדינה. הזכות למים מוכרת כזכות יסוד בחברה הישראלית ובמשפטה, הנגזרת מהזכות לחיים, מהזכות לכבוד, מהזכות לבריאות ומעקרון השוויון.
כיום, רשימות הזכאים להנחות בעבור שירות חיוני זה מצומצמות באופן בלתי סביר, באופן שאינו מגן על רבים שמתקשים לשלם עבור מים, ואנשים רבים שחיים בעוני אינם מנויים ברשימות הזכאים להנחות. לפיכך, יש לבחון מחדש את אמות המידה לזכאות להנחות ולהתאימן לצרכים של האוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל. כמו כן יש לפעול להאחיד את רשימות הזכאים להנחות במים ובחשמל, שכן מדובר באותן אוכלוסיות ולרוב באותו רציונל. להרחבה
שילוב נשים נפגעות אלימות בשוק העבודה
השתלבותן של נשים היוצאות ממעגל האלימות בתעסוקה
ועדת העבודה והרווחה | יום רביעי 23.2.2022 בשעה 9:00
עמדת האגודה: כיום הקריטריונים לזכאות להגנה על זכויות הנשים במקומות העבודה בתקופת השיקום לאחר התנתקות מהגורם האלים הם מצומצמים מאוד, וההגנות גם מותנות בשהות במקלט לנפגעות אלימות. חוק עבודת נשים מקנה הגנות מפני פיטורים לנשים יוצאות מקלט, גם אם נאלצו לקחת חופשה סביב תקופת האלימות והפרידה לצורך מעבר/התארגנות מחדש. בנוסף יוצאות מקלט זכאיות להתפטר כדין מפוטרת – ולקבל פיצויי פיטורין מלאים, מתוך הכרה בצורך השכיח בהעתקת מקום מגורים או עבודה בנסיבות של עזיבת קשרים אלימים.
אלא שמרבית נפגעות האלימות אינן יכולות או אינן מעוניינות להיכנס למקלט לנשים מוכות, וממילא המקלטים אינם מתאימים לרובן הגדול, אלא רק למצבי קצה מאוד מסוימים. בנוסף, במקלטים מקומות מוגבלים וקריטריונים מגבילים, בין היתר ביחס למספר הילדים, מינם וגילם. בפועל נכנסות למקלטים כמה מאות בשנה בלבד לעומת אלפי נשים הסובלות מאלימות. לפיכך מוצע להרחיב את ההגנות והזכאות להתפטר לכלל הנשים הנפגעות, ולאפשר לנשים להוכיח כי נפלו קרבן לאלימות במשפחה באמצעות מסמכים חלופיים, כגון תלונה על אלימות או איומים שהוגשה בתחנת משטרה, צו הרחקה, מסמך רפואי או דוח עובדת סוציאלית. להרחבה
"חוק האזרחות" החדש
הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
ועדת החוץ והביטחון | יום ראשון 27.2.2022 בשעה 10:00
עמדת האגודה: אנו מתנגדים לחקיקה מחדש של החוק. זהו חוק מפלה וגזעני, השולל זכויות
באופן גורף על בסיס לאום, ופוגע בזכות החוקתית לשוויון, בזכות החוקתית לחיי משפחה, בטובתם
של ילדים ובזכויות סוציאליות ואחרות הנובעות ממעמד של תושבות או אזרחות. להרחבה
זכויות עובדים.ות לפי שעה
לקראת הדיונים בתיקוני החקיקה של "עסקת החבילה" במשק: העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות
ועדת העבודה והרווחה | יום שני 7.3.2022 בשעה 9:00
עמדת האגודה (יחד עם קו לעובד ואיתך-מעכי): הערותינו מתמקדות בהשלכות של תיקוני החקיקה על העובדים והעובדות המועסקים בשכר שעתי, שהם אחת הקבוצות הפגיעות ביותר במשק. מדובר במתכונת העסקה שהפכה להיות נפוצה ביותר בישראל, ושמועסקים בה גם מי שבפועל עובדים בהיקף של משרה מלאה, אך בשל הפער בזכויות שנובעות מהעסקה בשכר שעתי להעסקה במשכורת חודשית, מעסיקיהם מעדיפים להגדירם כעובדי שעות. בקרב העובדים.ות השעתיים יש שיעור לא מבוטל של נשים, עולים, עובדים לא ישראלים ואוכלוסיות פגיעות אחרות במשק. עמדתנו היא שככל שתקודם "עסקת החבילה", יש להחריג (לכל הפחות) מתחולת סעיף 16(ג) המוצע בחוק שעות עבודה ומנוחה, את העובדים בשכר השעתי. להרחבה
תקנות חוק החרם
הצעת תקנות למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשפ"ב-2022
ועדת חוקה, חוק ומשפט | יום רביעי 23.3.2022 בשעה 9:00
עמדת האגודה: האגודה מתנגדת לאישור התקנות. חרם הוא כלי לגיטימי, חוקי ולא אלים של פעילות פוליטית או חברתית לשינוי, מחאה וביקורת. אף אם בעיני חלקים בציבור יוזמות חרם כאלו ואחרות הן מקוממות או מכעיסות, הרי שלמרות זאת זהו כלי מקובל ונהוג בעולם הנאור, וגם בישראל נעשה בו שימוש מעת לעת על ידי אנשים וקבוצות מכל קצות הקשת הפוליטית. למרות שבג"ץ לא פסל את חוק החרם, אנו סבורים שמדובר בחקיקה פוגענית, הפוגעת בחופש הביטוי, המחאה וההתארגנות. להרחבה